קצב ירק לכולנו בפנים

הבוקר יחליטו שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב מה יהיה גורלו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב. בלא קשר למה שיחליטו, אנחנו, הציבור הישראלי, במבוכה גדולה בקשר לכל מה שאירע בשנים האחרונות. לאורך כל הפרשה המשחקים היו רבים וארוכים; עסקת טיעון כן - ולא, מתלוננת נכללת בתוך כתב האישום – ולא, עורכי דין כאלה ואחרים באו והלכו. אחרי כל אלה, אנחנו כציבור, קיבלנו רק סטירת לחי אחת גדולה.

העובדה שמדובר בנשיא של מדינה שמתפארת בדמוקרטיה יחידה במינה כביכול באזורה, המתפארת ומטיפה לטוהר מידות, גורמת לעלבון גדול, שקשה לי לקבל. כולם קידמו את קצב, כולם בירכו אותו על התקדמותו, אפילו ראש הממשלה לשעבר בגין היה גאה בהתקדמותו. האיש הזה, באופן אישי לקח וירק בפנים לכל אחד מאזרחי מדינת ישראל, כי הוא ממש העליב אותנו. אם אדם בעמדה חשובה, בכירה וייצוגית כל כך התנהג בצורה מבישה שכזו במדינה צעירה עם עם מתחדש, הוא לא מזלזל רק במתלוננות ובנשים שפגע בהן, אלא גם בכל אחד ואחד מאיתנו. האזרח מספר אחת במדינה פגע בכל העשייה לדורותיה, במדינה שעדיין בונה את עצמה ועדיין שוקדת על ערכי היסוד שלה. כולי תקווה שבית המשפט ידע לפסוק נכונה במקרה זה.

למיטב הערכתי, גם העם מתייצב מאחורי המתלוננות, איתן ולפניהן, ומכיר להן תודה על אומץ הלב. המתלוננות, שהתייצבו למאבק על מעמדן, הצליחו לצאת מחוץ לעמדת הקורבן. הן נפגעו על ידי אדם שחשב שהכל מותר לו. נשים צריכות לעמוד על זכויותיהן ולשמור על מעמדן, אבל חשוב גם להבין את החולשות שחשו כשעמדו בפני אדם בעמדה בכירה כל כך, ולכן יש לכבד ולהעריך את אומץ ליבן. כששמעתי על הפרשה לראשונה, חשבתי מיד שמדובר בגועל נפש. בתחושתי הראשונה האמנתי למתלוננות, אך עדיין הופתעתי לשמוע על אדם שאינו יודע לרסן את עצמו. יש סביבנו כל כך הרבה אנשים שמנצלים את המעמד שלהם - אני מקווה שפסק הדין יצליח להיות אות ומוקד שיזכיר לכל אחד שלא ידע לשלוט ביצר שלו שישתדל לא להיות אדם נבזה.