הכנסת ציינה היום (שלישי, 28/12) את יום זכויות בעלי החיים. השר שלום שמחון, שנאם באירוע, הודה כי יש מקום רב לשיפור בתחום רווחת בעלי החיים במשקים התעשייתיים, הנמצא בתחום סמכותו. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן התייחס לדבריו ואמר כי "קיים ניגוד עניינים מובנה בכך שהמשרד המעודד את התעשייה החקלאית הוא גם המשרד שצריך להטמיע ערכים של הגנה על רווחתם של בעלי-חיים. הקונפליקט הזה הוצג בצורה מאוד ברורה במאבק של אנונימוס נגד כלובי התרנגולות, שבו אנו תומכים. בשלב מסוים, חוק צער בעלי-חיים צריך לעבור לסמכות המשרד להגנת הסביבה".
כמו כן, הבטיח השר ארדן כי בימים הקרובים יגיע להכרעה בנושא חוות מזור, ויפרסם הגבלות על ייבוא קופים לניסויים. ח"כ אלכס מילר, יו"ר ועדת החינוך, וח"כ איתן כבל, ראש השדולה למען בעלי החיים, פנו לשר החינוך בבקשה להכריז על שנת הלימודים הבאה כשנת ההגנה על זכויות בעלי החיים.
ח"כ מילר התייחס בנאומו גם לנושא כלובי הסוללה, בהם מוחזקות תרנגולות מטילות בשטח השווה לגודל גופן למשך כל חייהן: "הסיור הראשון שעשתה ועדת החינוך בראשותי היה ללולי התרנגולות. רק כשרואים דברים בעיניים אפשר להבין את המצב האבסורדי שקורה בשטח, ועד כמה התנאים בישראל רחוקים מאשר באירופה. אני מקווה מאוד שבקרוב נגיע לסיום התקנות ונביא בשורה לתרנגולות".
הדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט
בדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט הביע יו"ר הוועדה ח"כ דוד רותם תמיהה על כך ש-17 שנים מיום חקיקת חוק צער בעלי-חיים, טרם נחקקו תקנות לאכיפת החוק. עו"ד יוסי וולפסון הסביר את בעיית האכיפה: "לפני כמה שבועות נחשפו בכלבוטק צילומי התעללות בחזירים, שזעזעו את הציבור. הארגונים הגישו תלונות למשטרה ולמשרד החקלאות, והתשובה שקיבלו היתה שכדי להעמיד לדין את המתעללים בחזירים יש צורך בתקנות לחוק צער בעלי-חיים, שיקבעו מה מותר ומה אסור לעשות לחזירים. הצעה לתקנות כאלה מונחת על שולחן משרד החקלאות משנת 2003, ומאז דבר לא נעשה כדי לקדמה".
ח"כ רותם קרא לשר החקלאות לפעול להתקין את התקנות הנדרשות בהקדם האפשרי, והציע לארגונים לעתור לבג"ץ כדי לזרז את התהליך. עו"ד וולפסון: "כמעט כל התקנות לחוק הותקנו רק אחרי עתירות לבג"ץ. נעתור לבג"ץ בעניין החזירים, כמו גם לגבי תקנות הובלת עופות שממתינות מ-2001. לפעמים תקנות שמגיש משרד החקלאות מנסות לעקוף את החוק ולא לאוכפו, ואז בג"ץ מבטל אותן כפי שקרה בתקנות פיטום האווזים. היום משרד החקלאות חוזר שוב להרפתקה כזאת, ומציע תקנות שמתירות כליאת תרנגולות בכלובי-סוללה, שאם יאושרו בכנסת ייפסלו בבג"ץ".
עו"ד יוסי וולפסון מ"אנונימוס" אמר בנאומו: "בני-אדם הצליחו לפענח בהצלחה רבה יותר מ-30 קולות שתרנגולות משמיעות, ביניהם קולות של חיזור, של תקשורת עם אפרוחים, של מצוקה. אבל כשכולאים תרנגולות בכלובי-סוללה הופכים אותן למכונות הטלה. כל חייהן הן מוחזקות בשטח קטן משל דף הנייר שאני מחזיק, בלי יכולת לנקר בקרקע, אפילו בלי אפשרות למתוח כנף. קולות התרנגולות שזיהו החוקרים בלולים הם קולות של מצוקה. כעת ישראל מקימה מחדש את רוב תעשיית הביצים, ויכולה להקים אותה בלי כלובים. המשרד להגנת הסביבה הודיע שהוא תומך בהקמת לולים לפחות בסטנדרט האירופי, ובמקרה הזה גם הלולנים לא מתנגדים".
ח"כ ניצן הורוביץ הבטיח לקדם חקיקה להגנת בעלי-חיים: "לבעלי-חיים יש נציגים בכנסת. אני מקווה שנוכל להמשיך בשורה של יוזמות חקיקה שיזמנו, שזוכות לתמיכת חברי-כנסת מכל המפלגות מימין ומשמאל". ח"כ כבל חיזק את דבריו והתייחס לחוק איסור ייבוא מוצרי קוסמטיקה שנוסו על בעלי-חיים, שאושר לפני מספר ימים, כמו גם לחוק איסור ייבוא פרוות לישראל שיובא להצבעה בקרוב: "הכנסת הזאת, יותר מכנסות אחרות, יודעת להתאחד סביב נושא ההגנה על בעלי-חיים - ללא הבדל בין ימין, שמאל, ערבים, חילונים ודתיים".
החוקים החדשים והמתוכננים, יחד עם תקנות צער בעלי-חיים, עשויים לחולל שינוי ביחסם של אזרחי המדינה לבעלי החיים. למעשה, אין בארץ חוקים ברורים המגנים על בעלי החיים, וחוק צער בעלי-חיים, למרבה הצער, לא נאכף ובמקרים רבים מתעללים בבעלי-חיים משוחררים באזהרה או כלל ללא כל עונש. הכרזת שנת החינוך הבאה כשנת ההגנה על זכויות בעלי החיים עשויה ליצור את השינוי המבוקש בדמות עלייה במודעות למניעת פגיעה בבעלי-חיים.