תיק קצב והפרקליטות: היסטוריה של עיקולי דרך

"נכון יהיה לברר את התנהלותנו בפרשת קצב", כך אמר פרקליט המדינה, משה לדור, כחודש לפני שהוגש כתב אישום נגד נשיא המדינה לשעבר, משה קצב. לדור התייחס לזמן הרב שעבר בין הרגע שבו קצב חזר בו מהסדר הטיעון לבית הגשת כתב האישום הסופי בעניינו, אולם התנהלות הפרקליטות לאורך כל הפרשה ספגה ביקורת מצד קצב, מצד המתלוננות, מצד בג"ץ, מצד התקשורת ואף בתוך הפרקליטות עצמה.

בינואר 2007, כחצי שנה לאחר שנחשפה פרשת קצב, הודיע היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, על החלטתו להגיש נגד קצב כתב אישום בגין שורה של עבירות מין, בהן אונס וביצוע מעשים מגונים, שביצע קצב לכאורה בארבע נשים, בהן א' ממשרד התיירות וא' מבית הנשיא.

חמישה חודשים לאחר מכן, ביוני 2007, תפנית חדה בעלילה: הפרקליטות הודיעה כי הסכימה להסדר טיעון בפרשה, במסגרתו נמחק סעיף האונס וכן הוסרו כל האישומים שהתייחסו לא' מבית הנשיא. "אמרו שההר הוליד עכבר - זה לא עכבר, ואם זה עכבר אני לא יודע מה זה פיל", אמר מזוז. ההחלטה התקבלה, בין השאר, לאחר שקצב עבר שני שימועים במשרדי היועץ המשפטי לממשלה, בהם ניתנה לפרקליטיו ההזדמנות להציג חומר ראיות חדש, ולהגיב לטענות שהועלו בטיוטת כתב האישום. מזוז ובכירים נוספים בפרקליטות, בהם פרקליט מחוז ירושלים אלי אברבנאל, תמכו בהסדר הטיעון, מכיוון שסברו כי לא ניתן יהיה לבסס תיק נגד קצב בעניינה של א' מבית הנשיא, בין השאר בשל ראיות שהיא היתה מעוניינת בקשר עם קצב.

"היו בפנינו שתי אפשרויות בעייתיות ביותר של סגירת התיק לגמרי, או הגשת כתב אישום, שעם כל אחת מהן היתה דילמה. כאשר היתה הפנייה להסדר הטיעון, מבחינתנו זו היתה האפשרות הפחות רעה מבין שתי האחרות", הסביר לימים עוזרו של מזוז, עו"ד רז נזרי בעדותו במשפט קצב. "אף אחד לא חשב שזה התוצאה הכי ראויה והכי טובה בעולם", הוא הוסיף.

א' מבית הנשיא לא מיהרה לקבל את הדין: עם ההודעה על עסקת הטיעון, כינסה המתלוננת הראשונה בתיק מסיבת עיתונאים בה תקפה את ההחלטה שלא להכלילה בכתב האישום המתוקן. "אני לא מבינה איך בחורה שהגישה למדינת ישראל עבריין מין סדרתי על מגש של זהב נזרקת ומנוערת כמו גרגיר של אבק", אמרה. לא רק א' התרעמה: כשש עתירות לבג"ץ הוגשו נגד הסדר הטיעון, שאישר לבסוף את ההסדר של מזוז, למרות ביקורת חריפה שהועברה על התנהלות הפרקליטות.

הניצחון הדחוק של הפרקליטות בבג"ץ לא האריך ימים: באפריל 2008 טרף קצב את הקלפים, כאשר הגיע לבית המשפט והודיע כי הוא חוזר בו מהסדר הטיעון. הכדור חזר למגרש הפרקליטות, שהיתה צריכה להחליט על מה להעמיד לדין את קצב בכתב האישום המתוקן. צמרת הפרקליטות מצאה את עצמה במצב יוצא דופן – לאחר שטענה בבג"ץ שיש קשיים ראיתיים בתיק וערערה על אמינות המתלוננות, נאלצו בפרקליטות להחליט כעת איזה כתב אישום להגיש נגד קצב.

התובעת בתיק, עו"ד אירית באומהורן, סברה שיש להגיש כתב אישום שכולל בתוכו גם את א' מבית הנשיא, אולם מזוז סירב. לבסוף ביקשה באומהורן להפסיק לטפל בתיק. באומהורן, שעזבה השנה את הפרקליטות, הגדירה את עבודת צמרת הפרקליטות כ"חובבנית ולא מקצועית", ודרשה להקים ועדה שתבדוק את ההתנהלות בתיק.

בעקבות פרישתה של באומהורן והמבוי הסתום אליו נקלע התיק, החליטו מזוז ולדור, בצעד יוצא דופן, להעביר את התיק לפרקליטות אחרת. מי שקיבלה לידיה את תפוח האדמה הלוהט היתה עו"ד רונית עמיאל, פרקליטה בכירה מפרקליטות מחוז מרכז ומי שהיתה מעורבת בתיק בתחילת הדרך ואף כתבה חוות דעת עליו. לאחר שהתיק הועבר לפרקליטות מחוז מרכז, נערכו בו השלמות חקירה נוספות, והגשת כתב האישום התעכבה בכמה חודשים נוספים. בזמן הזה התראיינה א' ממשרד התיירות בראיון לערוץ 10 כי אנשי הפרקליטות מרפים את ידיה ונוהגים כלפיה בחוסר רגישות. לבסוף, במרץ אשתקד, כמעט שלוש שנים אחרי שנחשפה הפרשה, הסתיימה הסאגה עם הגשת כתב האישום.

גם מהצד השני של המתרס לא חסרו זעזועים. עורך הדין שייצג את קצב בתחילת הפרשה היה שר המשפטים לשעבר, פרופ' דוד ליבאי. ליבאי נשאר עם קצב עד לנאומו המפורסם הראשון, שבו השתלח בתקשורת, ולאחריו הגיש את התפטרותו. את ליבאי החליף עו"ד אביגדור פלדמן, שמייצג את קצב יחד עם עורכי הדין ציון אמיר ואבי לביא. ביוני אשתקד, זמן קצר לאחר תחילת משפטו של קצב, הגישו השלושה בקשה להתפטר מייצוגו. הבקשה, שהוגשה בתיאום עם קצב, באה כמחאה על החלטת השופטים לנהל את המשפט ארבעה ימים בשבוע, ועורכי הדין טענו כי קצב דיונים מהיר שכזה לא יאפשר להם להיות מוכנים דיו. בקשתם נדחתה.

בין לבין, בעקבות נאומו השני של נשיא המדינה לשעבר, שערך קרוב לשעתיים וכלל שורה של השתלחויות בפרקליטות ובעיתונאים, הודיעו יועצי התקשורת שלו, מוטי מורל ורונן צור, כי הם מתפטרים מתפקידם "עקב הבדלי גישות מהותיים ביחס לניהול מסיבת העיתונאים".