הציבור כבר הכריע, 61% סבורים שמשה קצב אשם. כך עולה מסקר רחב היקף, שנערך על הפרופסורים זאב סגל, קמיל פוקס וד"ר תיקי בלס, ופורסם בשבוע שעבר. הציבור בז ומוקיע את מי, שכהן כנשיא מדינת-ישראל, על הניצול המכוער שניצל לרעה את תפקידו. השבוע, ביום חמישי, נדע אם בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט בדומה לציבור.
בית המשפט כבר הכריע השבוע בהחלטה חשובה, כאשר נעתר לפניית כלי התקשורת שביקשו שהכרעת הדין תושמע בדלתיים פתוחות. ואולם, על-מנת שיהיה אמון, מצד כל הצדדים, בהכרעת דינו של קצב, יש להבטיח, שבד בבד, עם ההקראה הפומבית של פסק הדין, יתפרסמו גם הפרוטוקולים של כל הדיונים והעדויות שעליהן הסתמך בית המשפט. למעט, כמובן, פרטים מזהים העלולים לפגוע במתלוננות. מהלך כזה ימנע מפרקליטי קצב לטעון, שכתב האישום שהוגש נגדו לא הסתמך על שיקולים משפטיים לגיטימיים, אלא היה תוצר של כניעה ללחץ תקשורתי ולהלכי הרוח בציבור, כפי שהתבטאו גם בסקר האחרון.
הצדק צריך לא רק להיעשות, אלא גם להיראות! בארבעת חודשי הדיונים האחרונים, פעל בית המשפט על פי חוק, הגן על הנשים, ושמע את עדותן של המתלוננות בדלתיים סגורות. אך כעת על בית המשפט להעמיד גם את החלטתו שלו לביקורת הציבור, וזאת על-ידי חשיפת העדויות שעליהן הסתמך.
מקרה מבחן למחויבות מערכת המשפט להגנה על נשים
כתב האישום נגד הנשיא לשעבר, הוגש לפני למעלה משנה, לאחר שקצב החליט לבטל את הסדר הטיעון, שאפשר לו במשך כשנתיים לחמוק ממשפט פלילי. כנגד ההסדר המחפיר הוגשו כמה עתירות לבג"צ, שנדחו על חודו של קול. בג"צ מתח ביקורת על היועמ"ש לשעבר, מני מזוז, בין היתר משום שלא שמע את עמדתן של המתלוננות לפני שחתם על הסדר הטיעון המקל.
עסקת הטיעון המפוקפקת וההתגייסות המבישה של נציגי הפרקליטות להטלת דופי באמינות המתלוננות, היתה רגע של שפל ערכי ומוסרי של מערכות אכיפת החוק. היא פגעה בעיקרון השוויון בפני החוק, כשהתברר שדין אחד לאזרח ודין אחר לנשיא. נכון עשה פרקליט המדינה, משה לדור, כשהחליט, שההאשמות נגד קצב יובאו לפתחו של בית המשפט, שיצטרך להכריע בהן.
כתב האישום, שהוגש בסופו של דבר, הוא מקרה המבחן המשמעותי ביותר למחויבות של מערכת המשפט והעומדים בראשה לגבי הגנה על כבודן, חירותן וגופן של נשים. ההחלטה להעמיד לדין, את מי שכונה "עבריין מין סדרתי" גם על שתי עבירות אונס, מעשה מגונה, הטרדה מינית, הטרדת עד ושיבוש מהלכי משפט, היא החלטה אמיצה, שמשקפת שינוי דרמטי בהתייחסות לטיפול בעבירות מין. החלטה זו תעודד נשים, שיהיו חלילה, בעתיד קורבן למעשים דומים, לא לחשוש מפרקליטי צמרת, לא להבליג על פגיעה בהן מצד אנשי שררה ובעלי מרות, ולא להירתע מלהתלונן.
הגשת תלונה ושבירת קשר השתיקה דורשים אומץ לב וגבורה. הנשים שהתלוננו נגד קצב, שבחרו להילחם על כבודן ושוויונן, שילמו מחיר כבד כשנאלצו לעבור מעין "אונס שני". הן מצאו את עצמן מוכפשות ומושמצות בזירה הציבורית, לא רק על ידי יועצי תקשורת בכירים ופרקליטי היוקרה של קצב, אלא, גם על ידי בכירים בפרקליטות, שניסו בדרך נלוזה זו, להגן על עסקת הטיעון הכושלת, באמצעות שימוש מכוער ונמוך בסטריאוטיפים שוביניסטיים.
לאחר העיוותים והטעויות האומללות שליוו פרשה זו מתחילתה, והעוולות כלפי המתלוננות, מוטלת אחריות כבדה על בית-המשפט לתקן את המעוות. זאת הוא יוכל לעשות רק על-ידי שקיפות מלאה של שיקוליו ונימוקיו.