הכוונה למנות את ניצב (בדימוס) יעקב גנות למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים מעוררת שוב סערה. כאילו לא היה לנו די בטלנובלה המתמשכת של מינוי המפכ"ל: מכל המועמדים האפשריים נבחר דווקא גנות כמועמד המוביל לתפקיד.
ולא שאין לו כישורים. לפני שנכנס לכהן בתפקידו הנוכחי, מנכ"ל משרד התחבורה, כיהן גנות כמפקד משמר הגבול, ראש מינהלת ההגירה ונציב שירות בתי הסוהר. במהלך שירותו רב השנים זכה גנות לצל"ש, כאשר ניסה לחלץ מ"פ מיחידת אגוז, פעולה שעלתה לו במחיר אחת מעיניו. לימים זכה גם בעיטור המופת, לאחר שנכנס לשדה מוקשים על מנת לחלץ דרוזי שרגליו נקטעו.
אך דווקא בשל עברו המפואר, לא ברור מדוע מכל התפקידים שבעולם מבקש גנות להתמנות ולעמוד בראש משרד שמופקד על עבודת המשטרה, לאחר שקורות חייו הוכתמו בחשדות לקבלת שוחד, מירמה והפרת אמונים.
אכן, במשפטו זוכה גנות מכל העבירות שיוחסו לו, אך היה זה זיכוי מחמת הספק.
כידוע, כדי להרשיע נאשם במשפט פלילי יש צורך בראיות מעל לכל ספק סביר, ואלה לא נמצאו. אך גם השופטים שזיכו את גנות אמרו דברים לא מחמיאים במיוחד על התנהלותו, כששופט המיעוט, יעקב קדמי, מן הגדולים שבמומחי המשפט הפלילי בישראל, נותר איתן בדעתו שיש להרשיעו בעבירה פלילית של הפרת אמונים.
לא רק שאלה משפטית
סיפור ידוע על שר החינוך המיתולוגי זלמן (זיאמה) ארן מתאר מפגש בינו לבין חבר נעוריו, שגם הוא זכה והתקדם במעלה הדרגות הבכירות בשירות הציבורי. "מגיע לי מזל טוב", הכריז החבר בשמחה. "בימים אלה נסתיים משפטי, שבו נחשדתי בעבירות פליליות חמורות, וזוכיתי. מחמת הספק".
"מוזר", השיב ארן, "אני כבר 40 שנה בשירות הציבורי ומעולם לא זוכיתי". ואכן, מן הראוי הוא שבראש המשרד לביטחון הפנים יעמוד אדם שמעולם לא זוכה.
שאלת מינויו של גנות לתפקיד המנכ"ל למשרד לביטחון הפנים אינה רק שאלה משפטית. גם טהרנים יודו שמבחינה פורמלית גנות כשיר לתפקיד המנכ"ל, משרה שטבעה היא משרת אמון. אמנם לנוכח פסיקת בג"ץ משכבר הימים, שלפיה לא כל מי שכשיר הוא גם ראוי (ולא מן הנמנע שהיה ותוגש עתירה בעניינו של גנות), סביר כי בית המשפט יימנע מלהתערב בסבירות המינוי.
אך גם במדינה שבה הכל שפיט והכל בגיץ, לא הכל הוא עניין למשפט. במקרה זה מדובר על היגיינה ציבורית ועל שליחת מסר ראוי בדבר טוהר המידות המצופה מאנשי השירות הציבורי.
במישור זה, טוב יעשו המופקדים על המינויים בשדה אכיפת החוק אם ירחיקו עצמם מכל לזות שפתיים ויסתייגו ממינוי שיש בו ולו חשש של אבק פגיעה בטוהר המידות. בוודאי לא במשרד לביטחון הפנים.
אמון הציבור במשטרה, שגם כך נמצא בשפל המדרגה, לא יגבר אם בראש המשרד המופקד עליה יעמוד אדם שדבק בו רבב.
לו היה ניצב גנות המועמד היחיד לתפקיד, ומלבד תפקיד זה לא היה נמצא לבעל העבר המפואר כל תפקיד אחר בשירות הציבורי, ניחא. אך בהנחה שאין הדבר כך, מוטב לו שלא יישא עיניו דווקא לתפקיד זה וימשיך לשרת את המדינה ולתרום לה מכישוריו הטובים בתחומים אחרים.