תושבי שכונת התקווה ותושבי השכונות האחרות צודקים כאשר הם יוצאים למאבק נגד החדירה הפושה של פליטים מארצות אפריקה לשכונות המגורים שלהם. זו אינה גזענות.
אסור, גם באופן אסוציאטיבי, לצרף את המאבק נגד פלישת המסתננים לשכונות העוני אל מכתב הרבנים שקרא לא למכור דירות לערבים או אל כל פעולה אחרת הנעשית בתוך החברה הישראלית נגד בני מיעוטים או קבוצות מוגדרות באוכלוסייה. מאבקם הוא מאבק לגיטימי, שכן הם רוצים לשמור על האופי הבסיסי של שכונת מגוריהם שבה הם חיו וגדלו עד היום.
הפליטים מאפריקה הם אכן קורבנות
תופעת החדירה של פליטים מארצות אפריקה אל שכונות המגורים היא תופעה שלילית וחמורה. היא שוחקת ומדרדרת את אופיין של השכונות. הם אינם חודרים ומחלחלים בפריסה רחבה לתוך הערים. הם מגיעים אל השכונות שבהן שהאוכלוסייה חלשה יותר ורמת הכנסתה נמוכה מן הממוצע.
הפליטים מאפריקה הם אכן קורבנות. אם אנו, כמדיניות ממשלה, רוצים לעזור להם, זה צריך להיעשות בצורך מושכלת ומוסדרת. לא ייתכן כי ממשלת ישראל תיכשל בשמירה על גבולות המדינה, ומי שיצטרך לשלם על כך את המחיר הם דווקא אלה הנמצאים בשכונות המגורים העממיות והפחות יקרות. זוהי תוצאה בלתי הוגנת כלפי תושבי שכונות אלה. גם אם התיאור שבאמצעותו הם מתארים את הפליטים מאפריקה הוא תיאור שלילי, ואפילו אם הוא תיאור מוגזם, הם לא צריכים להיות אלה הקולטים אליהם פליטים המגיעים לישראל באופן לא חוקי.
ברור לכל כי זה שוחק ומשנה את המרקם החברתי של שכונות המגורים שלהם, וברור לכל שזה גם יוצר מתחים פנים?אישיים ופנים?חברתיים בתוך אותן שכונות.
* * *
לממשלה יש מחויבות מוחלטת למנוע את ההגירה הבלתי חוקית לישראל. אלא שזה שנים הגבול פרוץ, והכישלון של אי סגירת הגבולות זועק. אנחנו יכולים לדבר על מדיניות של קליטת הגירה המחפשת מפלט לפי קריטריונים ברורים ולפי מכסות ברורות, אך בשום פנים ואופן לא בדרך של הגירה בלתי חוקית רק על שום שמדינת ישראל מציעה אולי הזדמנויות כלכליות טובות יותר מאשר שכנותיה.
שכונת המגורים היא, במידה רבה, ההוויה של הפרט וגם ההוויה של המשפחה. שכונות מגורים אכן עוברות לעיתים שינויי אוכלוסייה הדרגתיים הנעשים בצורה לגיטימית. יש גם מקרים שבהם תוצאה של חדירה הדרגתית של שכבות שונות בחברה גורמת לנטישת שכונות על ידי תושבים ותיקים. זו תופעה ידועה, בפרט בארה"ב. אי אפשר למנוע זאת, שכן לכל אזרח ולכל תושב יש זכויות שוות לרכוש נכס ולשנות את מקום מגוריו.
המצב שונה כאשר מדובר בתופעת הגירה בלתי חוקית, החודרת ישירות דווקא לשכונות שבהן בתי המגורים זולים יותר.
לכן, כאשר התושבים מפגינים, הם לא צריכים להיות אלי הצדק. הם לא צריכים להיות אלה אשר פועלים על פי עקרונות של צדק אנושי וטהור. זאת צריכה לעשות המדינה. הם צודקים במאבקם, שכן הם רוצים להגן על מקום מגוריהם.
* * *
וכאן אנו שוב חוזרים לשאלה המרכזית כיצד אנו קובעים את סדרי העדיפויות התקציביים במדינת ישראל. עבור מה יש יותר כסף ועבור מה אין כסף.
ההגנה על המרקם החברתי בישראל ועל השכבות החלשות חייבת להיות במקום גבוה בסדר העדיפויות התקציבי.
החובה הבסיסית המוטלת על מדינה היא לשים במקום גבוה בסדר העדיפויות את ההגנה על חיי האזרחים, ההגנה על הרכוש וההגנה על תשתית החברה.