וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דז'ה וו: עשור לתוכנית שנגנזה

יוסי ביילין

24.12.2010 / 6:06

זה קרה בדצמבר 2000. כמעט ב"זמן פציעות". זהו הרגע שבו נשיא אמריקני המסיים את כהונתו השנייה יכול "להתפרע". זה היה השלב שבו הכיר רייגן באש"ף ב?1988, וזה היה הזמן שבו הציג קלינטון את הצעות הגישור שלו לישראל ולפלשתינים.

מעולם לפני כן או אחרי כן לא נכנס הממשל האמריקני לפירוט שכזה באשר לחזון השלום באזורנו. קלינטון עשה זאת כמי שיצא מגדרו לקדם את השלום לקראת תום כהונתו. הוא רצה אז לסיים את מיזם השלום שלו עד סוף 2000. אם עד אז לא יתקבלו שתי תשובות חיוביות, הודיע, יגנוז את הצעותיו.

זמן פציעות

בליל חורף נפגשנו, חברי "קבינט השלום", עם אהוד ברק, אז ראש הממשלה, והקשבנו לשר החוץ, בן עמי, שקרא בפנינו את דברי קלינטון. זה היה גם "זמן הפציעות" שלנו. בתוך חודש וחצי אמורות היו להתקיים בחירות. היתה בינינו תמימות דעים לגבי הצורך לומר "כן, אבל", והחלטנו להמליץ לאשר את הפרמטרים עקרונית, ולהוסיף הסתייגויות. כך קרה.

ערפאת דחה את תשובתו לרגע האחרון, ותשובתו היתה מסויגת. קלינטון היה מוכן לראות בה תשובה חיובית. כיוון שהתוכנית לא התקבלה על ידי שני הצדדים, היא הוסרה מסדר היום. עם זאת, מחיקתה היא פורמלית בלבד. כיוון שיורשי קלינטון לא הציעו חלופה, היא נותרה טרייה ורלוונטית עשר שנים לאחר שהוצעה. היא היתה הבסיס הבלתי רשמי לשיחות טאבה ב?2001, והיתה הבסיס ליוזמת ז'נבה.

עכשיו, כשהילרי קלינטון מציעה לדון בהסדר הקבע ומרמזת שאם לא יהיה הסכם, תציע ארה"ב הצעות משלה, ברור שמישהו מסיר אבק מן הפרמטרים שיזם בעלה. האם תעלה ארה"ב הצעות זהות לתוכנית קלינטון? סביר להניח שלא. אבל המרחק לא יהיה גדול. הסדרי הביטחון שארה"ב תציע יהיו דומים למה שהציעה לנו לפני עשר שנים: השארת כוח ישראלי בבקעת הירדן שלוש שנים לאחר הקמת המדינה הפלשתינית, תחנות התרעה שיישארו בגדה עשר שנים לפחות, המדינה הפלשתינית תהיה בלתי חמושה, ולישראל יהיו הסדרים מיוחדים לשימוש בשמי פלשתין.

באשר לירושלים המזרחית, יחזרו האמריקנים על ההצעה לחלקה בין שכונות יהודיות וערביות, כך שהיהודיות יהיו תחת שלטון ישראל, והערביות תחת שלטון פלשתין. הכותל יהיה ישראלי, ואילו הר הבית יהיה פלשתיני.

ירושלים והפליטים הם הנושאים הרגישים ביותר, וסביר להניח שהפשרות המשמעותיות יוצעו בהקשר להם: הוויתור הישראלי המשמעותי יהיה בירושלים, והוויתור הפלשתיני המשמעותי יהיה בתחום הפליטים.

השאלה האמיתית היא כיצד תוצג התוכנית האמריקנית.האם גם אובאמה יציע פתרונות לא מחייבים, שאם יסורבו על ידי הצדדים יירדו מסדר היום? האם ארה"ב תהפוך את תוכניתה לעמדה רשמית שתחייב אותה במו"מ? האם תאיים ארה"ב בסנקציות כלפי הצד שידחה את תוכניתה?

התשובות לשאלות הללו יכריעו אם התוכנית החדשה - אם תיוולד כזו לאחר הכישלון המובטח של השיחות העקיפות - לא תזכה לגורל דומה לזו שנגנזה, לכאורה, לפני עשר שנים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully