כן, אני חוגג את בואה של השנה החדשה, צמד מילים שמובן מאליו לרוב בני האדם החיים בעולם היום, אבל רק בישראל החשוכה בבושה מכונה "השנה האזרחית". אני לא מתבייש להחסיר את המילה "אזרחית" - אני לא זקוק לאישור הרבנים לכך שהשנה נגמרת ב-31 בדצמבר. עוד פחות מכך אני זקוק לאישורם לדרך בה אני בוחר לחגוג את החג הזה, אותו חגגו גם הוריי והורי הוריי, ואני בטוח שבעתיד גם ילדיי. בשבת הקרובה אקשט את ביתי עם משפחתי, ואקשט בעיטורים גם את עץ האשוח. בגאווה גדולה.
כ-20 שנה חלפו מאז החל גל העלייה הגדול מברית המועצות, ועדיין, ממשיכים להסביר לנו כי מנהגינו אינם יהודיים מספיק. סליחה? מי קבע כך? מאז ומעולם אימצו היהודים בפזורה את מנהגי העמים בתוכם חיו: מקורה של סעודת הפסח בסימפוזיון היווני ומנהג דמי החנוכה (חנוכה געלט), שהיה מקובל בקהילות אשכנז בלבד, הוא מעין גרסה מגוירת של המנהג הנוצרי של מתן מתנות בחג המולד. הדוגמאות רבות: לאורך ההיסטוריה, עם ישראל לא התבייש לאמץ מנהגים, גם כשהיה מסוגר לסביבה. לכן תמוהה עוד יותר העוינות התהומית שעץ אשוח מסכן מעורר בישראלים רבים.
אין לכוחות החושך בלעדיות על היהדות
ברחבי העולם, וגם בישראל, חוגגים יהודים את בואה של השנה החדשה עם עץ אשוח מסורתי. זה לא סותר את יהדותם, ההפך הוא הנכון, זה מחזק אותה. אין לכוחות החושך והגזענות, הרואים בכל דבר נוצץ וזר איום, בלעדיות על היהדות. מי שאינו מקבל את המנהג היפה של חגיגת השנה האזרחית, למעשה מתכחש להיותו בן תרבות וחלק מהעולם המודרני והוא מעמיד עצמו באותה שורה עם הקבוצות הקיצוניות והחשוכות ביותר. עצי אשוח ענקיים מקשטים את רחובות יפן, דובאי ומדינות לא נוצריות נוספות, שהן חפצות חיים ואנשים אוהבים לחגוג בהן. מוטב שכך יקרה גם בישראל. בינתיים, תקנו עץ יפה, תקשטו אותו ותקנו מתנות לבני המשפחה. לא תהפכו להיות פחות יהודים אם תהפכו לקצת יותר אזרחי העולם. עלינו לבחור אם פנינו לעבר או לעתיד. אני בוחר בעתיד!