הידיעה כי הפלשתינים מתכננים להמתין עד אחרי חג המולד כדי להגיש למועצת הביטחון הצעת החלטה הקובעת כי הבנייה הישראלית ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים אינה חוקית משתלבת במגוון אירועים שהתרחשו בשבועות האחרונים, ובשיאם פרשת ויקיליקס, אשר מאשרים את הטענה כי ישראל צודקת בטענותיה לגבי תהליך השלום.
המסמכים שהודלפו הם הוכחה חותכת לכך שהמנהיגים הערבים מתנהגים בדו?פרצופיות כאשר הם מתקיפים בפומבי את גישתה של ישראל בעוד בחדרי חדרים הם דוחקים באמריקנים לנקוט פעולה צבאית כדי למנוע מהאיראנים, שנואי נפשם, מלהפוך למעצמה גרעינית. באופן שניתן לתאר רק כסוריאליסטי, עבדאללה, מלכה של סעודיה, שממנה מגיע עיקר המימון הבינלאומי לאל?קאעידה ולארגוני טרור אחרים, קרא לארה"ב "לקצץ את ראש הנחש (איראן)"; נסיך הכתר של אבו דאבי, מוחמד בן זאייד, הזהיר את האמריקנים כי "אחמדינג'אד הוא היטלר", ולמעשה כמעט כל המנהיגים הערבים העבירו לארה"ב מסרים בהולים דומים.
מניפולציה של אובמה
בהקשר זה נחשפת גם המניפולציה של הנשיא אובאמה. מהדברים שנחשפו ברור כי הקישור שיצר הנשיא בין הצורך לבצע ויתורים חד?צדדיים נוספים לפלשתינים כתנאי מקדים לבין שכנוע מנהיגי מדינות ערב לתמוך בסנקציות צבאיות נגד איראן לא היה מדויק, וזאת בלשון המעטה.
הגילויים החדשים גם חושפים את האבסורדיות שבדברי פרשנים שונים, התומכים במדיניותו של אובאמה במזרח התיכון (ובכללם מעריציו היהודים ובהם אנשי ג'יי סטריט), שטענו כי רק הישראלים ו"השותפים במזימה הניאו?קונסרבטיבית" תומכים באופציה של מתקפה צבאית נגד איראן.
בהקשר זה יש להתייחס גם לתגובות החיוורות של ארה"ב למתקפה נגד דרום קוריאה, שהתבצעה ללא כל פרובוקציה על ידי צפון קוריאה, כשיעור מדאיג בכל הקשור לאמינותה של ארה"ב כבעלת ברית.
אווירת עליסה בארץ הפלאות
בד בבד שוב מתבהרת התמונה לגבי אבו מאזן. מצד אחד הוא נפגש עם משלחת של ישראלים שאורגנה על ידי יוזמת ז'נבה והצהיר כי פניו לשלום, ומצד שני לאחרונה השתתף בוועידה בת יומיים של "מועצת המהפכה של פתח", ועידה שנפתחה בהצדעה לאמין אל?הינדי, מתכנן הטבח באולימפיאדת מינכן. גם במישור הפרקטי המועצה קבעה בקשיחות כי לא יהיו פשרות כלשהן עם הישראלים, סירבה להכיר במדינה "המכנה עצמה מדינה יהודית" וחזרה שוב על הדרישה הבלתי אפשרית למתן זכות השיבה לערבים - תנאי שמשמעותו קיצה של ישראל.
דוגמה נוספת לאווירת "עליסה בארץ הפלאות" שבו פארסת תהליך השלום מתנהלת היא סקר שנערך באזור הנמצא בשליטת הרשות הפלשתינית. לפי הסקר, אפילו הפלשתינים ה"מתונים" מעוניינים לחזות בזריקת היהודים לים, והם רואים במדינה ערבית עצמאית רק צעד בדרך ל"שחרור" כל הארץ. מרביתם גם חזו שחזרה ל"מאבק מזוין" תהיה בלתי נמנעת.
מרבית הישראלים אינם מעוניינים לשלוט בערבים והיו מוכנים לקבל הסדר שיכלול את הקמתן של שתי מדינות לשני עמים אפילו מחר, לו היה זה אפשרי. אך כאשר הראיות כה ברורות ומרשיעות, מדוע מצפים מאיתנו להמשיך בהעמדת הפנים האידיוטית הזו שמבוססת על התפיסה כי אנו במשא ומתן עם "פרטנר אמיתי לשלום"?
במצב הזה על ראש הממשלה נתניהו לחדול מהשבחים שהוא מחלק לעבאס, כאילו הוא אכן רודף שלום. העובדות המצערות מעידות כי ההבדל היחיד בין המטרה של הרשות לזו של חמאס הוא האסטרטגיה המיושמת להשגתה.