היטלר, הימלר, גבלס וכל חבורת הנאצים יכולים לנוח על משכבם בשלום. הם יכולים להסתכל על כדור הארץ ולחייך חיוך של ניצחון. השקפתם הגזענית והאנטישמית הצליחה בגדול.
חמש שנים, בין 1933 ל-1938, לקח לשלושת הנאצים להתחיל להוציא לפועל את משנתם ולהשמיד את היהודים. זה לא היה ביום אחד. קודם, הם היו צריכים לחוקק חוקים.
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה תורת הגזע הפכה לגרעין האידיאולוגי של המשטר, וממנה נגזר היחס כלפי יהודי המדינה. מטרת השלטון הנאצי הייתה להפוך את שטח הרייך לשטח "נקי מיהודים" (יודנריין), והחל מעלייתם לשלטון הם "עודדו" את הגירת היהודים מגרמניה ובידודם של אלו שנשארו.
וראו איזה פלא. במדינת ישראל, מדינת היהודים, במאה 21, מחוקקים חוקים "לבידוד" הערבים בישוביהם. חוק חדש חוק ועדות הקבלה מציע לאסור על ערבים לגור עם יהודים. זאת בנוסף למסמך שישראל קיבלה, לפיה יש לעודד את הערבים להגר.
אז מותר להשוות?
כאשר משווים בין מדינת היהודים ושיטות הסתה נגד הערבים והזרים, למדיניות הנאצים, רואים דמיון רב מדי בין שני המקרים. הנאצים טענו שהיהודים מחוללים את כבודן של הבנות הגרמניות. והנה, בישראל הטיעון תפס תאוצה אדירה. היהודים, הם העם הנבחר, ואילו הגרמנים הם העם הארי, העם המובחר. היהודים משתלטים על הכלכלה הגרמנית, ובישראל הערבים משתלטים על קרקעות המדינה, שיש לגאול.
בישראל, שרים וחברי כנסת מתחרים ביניהם מי יותר קיצוני נגד ערבים, ואילו בגרמניה, עשה גבלס לבדו שטיפת מוח נגד היהודים. בגרמניה הנאצית, התיחסו ליהודים כאל סיכון, אבל לא ביטחוני אלא חברתי אינטלקטואלי וכלכלי, אבל ממשלת ישראל מתיחסת לערבים כסיכון ביטחוני, ועורכת ישיבות עם גורמי הביטחון לדיון במצבם של אזרחיה הערבים.
סליחה מניצולי השואה
הדוגמאות רבות, ומי שיערוך מחקר קצר יגלה במהירות, שהאדיאולוגיה של תורת הגזע משתלטת על מדינת ישראל. ההפגנות בבת ים נגד מגורי ערבים ובתל אביב נגד זרים, הצתת בתי זרים, ובקרוב שריפתם, לא איחרו לבואו. אני כותב את הדברים האלה ומבקש את סליחתם של ניצולי השואה, אבל אם הם לא ייצאו נגד המגמה הגזענית המתפשטת במדינה, אז גם הם יואשמו בשתיקה נוכח המסע הבלתי אנושי נגד הערבים והזרים.
היטלר וחבורת פושעיו מחייכים בהנאה, הם הצליחו להנחיל את תורתם דווקא לאלה שסבלו מהם. רבנים, פוליטיקאים וגם עמך ולא אתפלא אם לא יפרוץ ליל בדולח גם בישראל.