סליחה, דוקטור?

אין סיבה לדאגה בנושא מאחר והרמת הרגל עשויה להגיע מאוחר יותר עם ההתבגרות המינית. לפעמים יש זכרים שנוח להם לא להרים רגל מסיבות אורתופדיות ובעיות מפרקים וכאן באמת יש מקום לבדוק אם לא מדובר בבעיית אגן למשל. ניוון פרק הירך מלווה בהגבלת תנועה ועלול לגרום לכלב לוותר על הרמת הרגל המסורתית.

עייפות פתאומית לא מוסברת עלולה להעיד על בעיית לב או כלי דם ועשויה להסביר את החולשה הפתאומית לאחר מאמץ. ייתכנו בעיות שונות אחרות נפוצות בגזע כמו למשל תת פעילות של בלוטת התריס. שווה מאד לגשת לווטרינר לבדיקה של הלב - הרופא יקשיב לדופק , ימליץ על בדיקות נוספות כמו א.ק.ג, לחץ דם וצילומי חזה. בדיקות דם לאבחון מחלות שונות חשובות להגעה לאבחנה מדויקת. לפעמים מדובר גם בחוסר תזונתי של אנזים מסוים או מרכיב מזון שלא נמצא במזונה ודורש החלפת מזון.

יש יתרון לעיקור בגיל צעיר לפני הריון ולפני ייחום ראשון או שני ביתרון מניעתי לגידולי עטין (כמו סרטן השד בנשים) בגיל מאוחר יותר. הוכח כי כלבות שעוקרו לפני ייחום ראשון או שני כמעט לא חלו בכך ולא סבלו מדלקות רחם . אני ממליץ לעקר לקראת גיל 7-8 חודשים כך השלד כבר התפתח יפה, אין סיכוי לדלקות רחם וגידולי עטין ומרוויחים את המקסימום מבחינה בריאותית עבור הכלבה. יש מקומות שאף מעקרים בגיל מאד צעיר כמו 3 חודשים, אך כאן הוכח כי עיקור מוקדם מדי עלול להוביל לשיעור גבוה יותר של בעיות חוסר שליטה על השתן לעומת כלבות שעוקרו בגיל שציינתי.

כלב בריא צריך בדיקה תקופתית אחת לשנה לפחות באופן יסודי ואז התייעצות עם הווטרינר לגבי תזונה נכונה, בעיות עור, פרווה, טיפול בשיניים, איתור מוקדם של גושים ומסות, בעיות מפרקים עיניים ועוד. עם זאת, טיפול נגד תולעת הפארק ניתן כל שלושה חודשים במרבית אזורי הארץ ולכן הווטרינר יראה את הכלב לעיתים תכופות יותר.