סופו של עידן: אחד ממבני התרבות הוותיקים והמוכרים ביותר בתל אביב ייהרס בקרוב לטובת הקמה של מגדלי משרדים ומגורים. ועדת המשנה לנושאי תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) של המועצה הארצית לתכנון ובנייה שבמשרד הפנים תדון היום בתוכנית שכוללת את הריסת מבנה הסינרמה ההיסטורי והקמת פרויקט נדל"ני לתעסוקה ולמגורים על חורבותיו.
על פי התוכנית, הפרויקט יכלול 237 אלף מ"ר בנוי, מהם 263 דירות, והיתר שטחי מסחר ומשרדים. התוכנית נדונה בוועדות השונות מאז 2005, קודמה על ידי עיריית תל אביב ותאושר להפקדה להתנגדויות בשבוע הקרוב בוועדה המחוזית בתל אביב. ההערכות הן כי בתוך חצי שנה מהיום התוכנית תאושר ותקבל תוקף, ובהמשך ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה מכוחה.
התוכנית שתידון היום בוולנת"ע משתרעת על שטח של כ-55 דונם בין הרחובות יגאל אלון (63-59) ויצחק שדה (45-43). השטח הוא בבעלות עיריית תל אביב, מינהל מקרקעי ישראל וחברת נתיבי איילון. חברת מכשירי תנועה שבשליטת צבי נטע העוסקת בפעילות נדל"נית ובשיווק כלי רכב, מחזיקה כחוכרת בקרקע, וכך גם חברת פאל סין.
מטרת התוכנית היא לתכנן מחדש את השטח תוך יצירת אזור שישלב מתחם משרדים, מסחר ומגורים. בהתאם לתוכנית, יהיו בסך הכל 88,500 מ"ר בנוי מעל הקרקע, מהם 21 אלף מ"ר למגורים, 17 אלף מ"ר למסחר ו-4,200 מ"ר למבני ציבור. יתר זכויות הבנייה ישמשו שטחי שירות, מעל ומתחת לקרקע.
הבנייה במתחם תחולק כך שאזור המגורים והמסחר יהיה בשטח של כ-13 דונם ועליו ייבנו 263 דירות, בצפיפות של 17 דירות לדונם, בבניין בגובה של כ-160 מטר שבו עד 45 קומות. אזור זה יעוצב בצורת ר' וחזיתותיו ייפנו לרחובות יגאל אלון ויצחק שדה. מוסדות הציבור, לעומת זאת, ייבנו בבניינים של עד שבע קומות.
קרקס בשנות ה-50, קולנוע בשנות ה-60
הקמת מבנה הסינרמה היא ציון דרך בהיסטוריה התרבותית והאדריכלית של תל אביב. המבנה ברחוב יגאל אלון 61 בשכונת יד אליהו - שמזוהה בעיקר בזכות צורתו העגולה - הוקם באמצע שנות ה-50 על ידי קבוצת הזירתרון, שהורכבה ממשקיעים, בין היתר תושבי חוץ, שהקימו בתחילה קרקס ברחוב ז'בוטינסקי (ליד הבורסה) ברמת גן. מתחם הקרקס שמשך אליו רבים, הוקם מיריעות בד, והצלחתו הניעה את קבוצת הזירתרון להקים מבנה קבע, דמוי אוהל קרקס, שיועד להיות משכנה של הקבוצה.
בניית משכן הקבע של הזירתרון נתקלה בקשיים כלכליים רבים, הבנייה הופסקה באמצע, והמבנה נותר כשלד במשך כמה שנים. רק בראשית שנות ה-60 הכיפה של המבנה הושלמה במתכונת שונה מזו המקורית, וב-1966 נחנך במקום בית הקולנוע הראשון בישראל שהוקרנו בו סרטים בשיטת "סינרמה" - הקרנה על גבי מסך ענקי וקעור תוך שימוש בשלושה מקרנים בו זמנית. שיטת הקרנה זו, על אף שהיתה ייחודית, התפוגגה תוך תקופה קצרה מכיוון שהבעלים התקשו למצוא סרטים מתאימים. כך קרה שהמבנה עמד שומם קרוב ל-15 שנה, עד 1986, אז נפתח במקום מועדון הסינרמה.
גם המועדון לא שרד זמן רב ובין גלגוליו הרבים שימש המקום תיאטרון, מרכז כנסים, אולם מופעים ואולפן טלוויזיה. מבנה הסינרמה עומד כבר שנים בשיממונו, ובעשור האחרון נעשו כמה ניסיונות לשנות את ייעודו, כולל ניסיון לקדם תוכנית למתחם תעסוקה ומשרדים תוך שמירת המבנה עצמו. רעיון נוסף היה להפוך את המקום לקניון. כל הרעיונות נגנזו.
כיום ניצבת בפני יזמי התוכנית העובדה שמבנה הסינרמה, שבזמנו פעל באזור צדדי בתל אביב, ממוקם באזור משרדים מבוקש, סמוך לנתיבי איילון, והוא מיועד לשמש חלק ממרכז עסקים ראשי של תל אביב. תוכנית המתאר המחוזית של העיר, שאושרה להפקדה לפני כחצי שנה, ייעדה לאזור תפקיד של מרכז עירוני ראשי, שיכלול עסקים ושירותים ברמה ארצית ויישען על מערכות תחבורה והסעת המונים.
כבר כיום נמצאים במתחם מספר מגדלי משרדים, ובהם מגדל טויוטה מצפון לסינרמה המתנשא לגובה של 37 קומות; מגדל אשדר מדרום (בין רחוב נירים ויגאל אלון), המתנשא לגובה של 45 קומות; ומגדלים נוספים, מסעדות ובתי מלאכה. מלבד התוכנית המקודמת, עתידים להיבנות עוד שני מגדלים של עד 45 קומות במתחמים סמוכים. התוכנית נבחנה גם מבחינה סביבתית, והיא מקבלת את תמיכת הארגונים הסביבתיים.
"בכל צירי מזרח העיר אמורים להיות שימושים מעורבים", מסביר גיא נרדי, מנהל החברה להגנת הטבע בתל אביב, "התוכנית הזו מתואמת עם תוכנית המתאר של תל אביב, המייעדת את המקום להיות אזור מטרופוליני ראשי, ולכן היא לא תפגע בשטחים פתוחים עירוניים או באיכות חיי התושבים. הבינוי המוצע רק יחזק את האזור כולו כציר מטרופוליני ראשי וישרת את תושבי הסביבה".
מהפסטיבל ועד התיאטרון החזותי המעופף
בסינרמה הופקו לא מעט מופעים ותוכניות טלוויזיה - החל ב"פסטיגל", דרך "גלגל המזל" ועד מופעים של להקות ידועות מחו"ל, כמו רייג' אגנסט דה מאשין, אייס-טי, 40-UB, החונקים ורדיו הד, וגם כוכבי מוסיקה, כמו ביורק. בין ההופעות האחרונות בסינרמה היתה זו של להקת התיאטרון החזותי המעופף "דה לה גווארדה", שהגיעה מארגנטינה והופיעה בסינרמה ב-2003.
"אפשר היה לעשות שימור של מבנה הסינרמה לאולם אירועים - כך כל הצדדים היו יוצאים מורווחים", אמר בתגובה מפיק האירועים שוקי וייס, שהפיק הופעות בינלאומיות גם בסינרמה.
"מבנה הסינרמה נבנה לפני כ-40 שנה עם אלמנטים ארכיטקטוניים גרמניים והוא יכול להכיל כ-3,000 מבקרים. חלל כזה לא בונים כיום. זה חלל עגול, עם מגוון אפשרויות של הופעות, טקסים וקרקסים. בזמנו היה קשה לסגור תאריכים להופעות בסינרמה", הוסיף וייס. "בעיר הזו מקדמים בנייה ועוד בנייה, בעוד שבעיר עצמה חסרים אולמות תרבות. הדירות אולי יהיו יקרות ויכניסו לעירייה הון, אבל תרבות לא תהיה. הנשמה שלנו מוחרמת לנדל"ן".
הדעה הרווחת כיום היא כי מבנה הסינרמה נכשל בין היתר בגלל מעורבות של השוק האפור מול בעלי הסינרמה שהתחלפו במהלך השנים. "היו הרבה שמועות על שוק אפור", מספרים ותיקי העיר תל אביב שנהנו בזמנו מהופעות בסינרמה. "היו גם ויכוחים על שליטה וניהול, מכיוון שהמקום לא הושכר והופעל על ידי גורם אחד, אלא על ידי כמה גורמים".