זקיפות קומה וכוח האיפוק

הודעתו של יצחק אהרונוביץ' כי בחר ביוחנן דנינו לכהן כמפקח הכללי ה?17 של המשטרה גורמת לסערת האבק, אשר פקדה את כחולי המדים, לשקוע. אין כהתרת ספקות.

החלטה זו זוכה לגיבוי מהיועץ המשפטי יהודה וינשטיין, וזה תנאי הכרחי. אך גם דנינו - שחש בטוח בעצמו - מבין כי לנוכח הטענות שהועלו כלפיו מפי ד"ר סיימון פרי וישראל אברבנאל ראוי שמבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס ישלים את בדיקותיו עד תום.

ממילא, כפי שקבע אתמול בג"ץ נוכח עתירתו של אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון, יש עדיין זמן לבלימת ההכרעה והפיכתה על פניה. אך אם גם לינדנשטראוס יוסיף את חותמו לאישור - והוא מצוי שלושה או ארבעה עדים מסיום בדיקת חלקו של דנינו בסוגיה המסעירה - יושלם הליך שהתנהל על ידי אהרונוביץ' בניקיון כפיים.

איש אינו מטיל ספק ביכולתו של דנינו ובביוגרפיה שלו. אביו היה איש חינוך, מנהל בית ספר. הוא שירת בצנחנים. למד משפטים בתל אביב. טיפס בענף החקירות המשטרתי עד שהגיע לכיפתו. כמה מהחלטותיו מעוררות מחלוקת ובדין, כהמלצתו לסגור את תיק החקירה בפרשת האי היווני של משפחת אריאל שרון ובנק לאומי של אהוד אולמרט. אך הוא בגר ובשל והדף בקור רוח וביושרה את ההתקפות עליו כשהעמיק את החקירה נגד אולמרט ומילא תפקיד חשוב בהעמדתו לדין, ועוד זכורות לאגף החקירות שבפיקודו משימת האישומים נגד משה קצב וחיים רמון.

בנקודה זו יש להדגיש: גם מי שסבור כי אפשר היה לעקוף את הצורך להעמיד את רמון לדין זוכר לו לרע את ימי ההכפשה נגד דנינו ומירי גולן. דנינו נתן אז דוגמה לזקיפות קומה ולכוח איפוק מרשים.

אם אכן יסיר לינדנשטראוס את המחסום האחרון בדרכו אל כס המפכ"ל, יש לדנינו שורה ארוכה של משימות דחופות. עליו לבחון עם השר את ההצעות לשינוי מבני מהפכני במשטרה; להתמיד במלחמה בשחיתות השלטונית, לרבות האפשרות שיתבקש על ידי פרקליטות המדינה לעשות השלמות להמשך החקירות נגד אולמרט ולתיק נגד אביגדור ליברמן; להציע ליורשו?חברו יואב סגלוביץ' להאריך ככל האפשר את כהונתו כראש אגף החקירות, שכן הוא יעיל ונהנה מאמון ציבורי; ולעבות את הטרדת משפחות הפשע.

כדי להצליח בתפקיד כזה צריך תבונה וקור רוח וניסיון מקצועי, וגם מזל. אם ייבחר, צריך לברכו שיזכה בהם.