הדין הפלילי בישראל קובע עונש מאסר בפועל על הסתה לגזענות. לכן הרבנים החתומים על המכתב שמסית נגד מכירת או השכרת נכסים לאזרחים ערבים הם עבריינים פליליים, וחובתה של הפרקליטות להעמידם לדין. הימנעות מהגשת כתבי אישום נגדם היא ביזוי חוקי המדינה, והפיכת רשויות החוק לשותפות לעבירה.
אבל בצד ההיבט המשפטי של הפרשה הזו, שמבאישה את מה שנותר משמה הטוב של ישראל כמדינה דמוקרטית, יש להסתה הגזענית הזו גם תהודה המעוררת חלחלה במשמעותה ההיסטורית.
יהודים חיו במשך מאות שנים כמיעוט נסבל בקרב רוב עוין, שהקיף את מקומות יישובם ומגוריהם בחומות, ובעצם הפך אותם לגטאות. הגטו היה מרחב מגורים מופרד מסביבתו בחומה פיזית ובחומה של גזירות. נאסר על יהודים לחיות מחוץ לגטו, ונקבעו חוקים ונהלים קשוחים ומרושעים לכל בקשת יציאה מהגטו. בתגובה לכך, בין היתר, הציונות ביקשה לשחרר את העם היהודי מכל קללות הקיום הגלותי, להוציא את היהודים מהגטאות ולהופכם לבני אדם חופשיים שחיים חיי דרור בארצם. עכשיו מתברר שקל להוציא את היהודים מהגטו, אבל קשה מאוד להוציא את הגטו מנפש היהודי.
מכתב הרבנים הוא עדות לגטואיזציה הנפשית של אותה מוטציה של יהדות שהרבנים האלה מייצגים. מנסחי המכתב לא מסוגלים לחיות כבני אדם חופשיים עם בני אדם חופשיים אחרים. הם מסוגלים לסבול את הקיום של עצמם ושל אחרים רק כשהם מייצרים גטאות מתבדלים של יהודים שזר לא ייכנס אליהם. בד בבד הם מנסים לסגור בגטאות גם את אזרחיה הערבים של ישראל.
חיי גטו אינם חיים
אחרי 62 שנות עצמאות ישראל מוצאת עצמה יותר ויותר במצב של מין גטו גדול מוקף חומות שמחולק ומפוצל בתוכו לכמה גטאות אתניים שמופרדים אלה מאלה, אם בחומות ובגדרות, אם בתקנות ואם במוסכמות בלתי כתובות שלפעמים הן יותר מוצקות מחומות של אבן. כזו היא ההדרה של ערבים מהנדסים, אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים מגזרות שלמות במרחב התעסוקה הישראלי.
החברה הישראלית כולה הופכת למרחב מבותר במחסומים שגורמים פוליטיים ותיאולוגיים גזעניים כופים על החיים בישראל.
הגטואיזציה של החברה והמחסומים המשובצים בתוכה, שהפכו למבנה הדומיננטי בישראל, הם האיום המסוכן ביותר על הדמוקרטיה הישראלית ועל עצם הקיום במדינת ישראל. מדוע? בעיקר משום שהקיום הגטואי הוא קיום זמני. חיי גטו אינם חיים. זה אינו קיום לבני אדם חופשיים. הגטו הוא מרחב מחניק שמצמצם את הקיום האנושי למינימום ומנוון את החיים בו. כל מי שיכול נמלט מהגטו במוקדם או במאוחר. אם מדינת ישראל תמשיך להתנוון בכיוון של המשך הגטואיזציה, כל אדם חדור שאיפה לחירות ולזכויות אדם בסיסיות ינוס מהמקום הזה כדי להציל את נפשו ואת נפש ילדיו ממחנק ומניוון רוחני ומוסרי.
שחרורה של החברה הישראלית מקללת הגטואיזציה שחבורת הרבנים הגזענים מנסים לכפות עליה חיונית להמשך קיומה ולעתידה של ישראל כמדינה חופשית ודמוקרטית. ההמנון שלנו מביע את הערגה והתקווה להיות עם חופשי, ולא להיות עם כלוא בגטאות מוקפי חומות גטו בארצנו.