כנראה שאין אלטרנטיבה לברלוסקוני

מרכז רומא בער אתמול: תוצאות הצבעת האמון בברלוסקוני בפרלמנט האיטלקי עוררו התפרצויות זעם של סטודנטים, עשרות מכוניות הוצתו, כמאה פעילים ועשרים שוטרים נפצעו. זה למעלה מעשרים שנה שרומא לא ראתה מהומות כאלה. אם זאת התפרצות זעם, קשה להאמין שהייתה ספונטנית. השמועות באיטליה היום גרסו שקבוצות אנרכיסטיות ניצלו את הפגנת הסטודנטים כדי להבעיר מכוניות, לנפץ שמשות ולתקוף ניידות משטרה.

עד הרגע האחרון, בורסת ההימורים פעלה ואיש לא יכול היה לחזות את תוצאות ההצבעה. שני קולות העניקו לברלוסקוני את אמון האספה הלאומית האיטלקית, בה חברים למעלה מאלף נציגים. ברלוסקוני מיהר להכריז על ניצחון פוליטי חשוב אך דעת הקהל באיטליה מטילה ספק גדול בשאלה אם הוא יוכל להמשיך ולמשול באיטליה עם רוב פרלמנטרי כל כך זעום. למעשה, תוצאת ההצבעה היתה תלויה בחבר פרלמנט אחד או שניים, שברגע האחרון החליטו לערוק ממפלגתם. כמו כן, שלוש חברות פרלמנט שבדיוק כרעו ללדת הובאו להצבעה.

גם ברלוסקוני יודע שבמצב פרלמנטרי כזה הוא אינו יכול להעניק לאיטליה שלטון יציב ויעיל ולכן עומדות בפניו שתי ברירות. הברירה הראשונה היא לנסות לגייס לקואליציה שלו מפלגה נוספת כדי לחזק אותה ולנסות להעביר לפחות את החודשים הבאים בשקט יחסי. לשם כך ברלוסקוני מחזר בלהט אחר פרדיננדו קזיני, יושב ראש מפלגת מרכז קטנה, שיכולה להעניק לממשלתו את היציבות הנדרשת. קזיני מצדו לא מוכן לשמוע כרגע על הצטרפות לברלוסקוני ואף הצביע נגדו אתמול. הברירה השנייה היא לפנות לנשיא ג'ורג'יו נפוליטנו - להגיש את התפטרותו ולבקשו להקדים את הבחירות הכלליות לאביב הבא.

שתי האלטרנטיבות הללו- הרחבת הממשלה ובחירות חדשות אינן מרנינות את הציבור האיטלקי . הציבור האיטלקי עייף מבחירות, רק לפני שנתיים התייצב בקלפיות. יתרה מכך, עם כל הביקורת על מדיניותו ואורח חייו של ראש הממשלה האיטלקי, לא ברור אם יש לו היום אלטרנטיבה. ברלוסקוני עדיין שומר על פופולריות רחבה בשדרות רחבות מאוד של הציבוריות האיטלקית שאינם סומכים על הפוליטיקאים המסורתיים ורואים בברלוסקוני דמות חשובה שהצליחה בעסקים הפרטיים, שיכולה גם להצליח בניהולה של המדינה ולמנוע מאיטליה לגלוש לעבר משבר כלכלי נוסף.

התפרצות הזעם של המפגינים האיטלקיים אתמול נובעת
מתסכולו של השמאל במדינה, שאינו מצליח להרים ראש. על אף כל הביקורת על ממשלת ברלוסקוני, על אף כל הפרשיות המשפטיות והאישיות הנקשרות בשמו, אחיזתו בציבור האיטלקי אינה מתערערת, ואתמול נוכחנו לדעת שגם בפרלמנט, עוד נותרה לו עוצמה. ייתכן והמהומות אתמול היו אירוע חד פעמי שנוצל על ידי קבוצות שוליים, והשקט חזר לרחובות היום, אך ברור שלא ראינו אי יציבות פוליטית שכזו מאז עבר הרבה יותר רחוק.

* אבי פזנר הוא יו"ר קרן היסוד לשעבר והיה שגריר ישראל באיטליה ובצרפת