אסון השריפה ברכס הכרמל חשף ליקויים ומחדלים אין?ספור. מחדלים ברמה הלאומית, המופיעים בעשרות דו"חות, ועדות בדיקה, ובעיתוי מפתיע, גם בדו"ח המעקב של מבקר המדינה. בד בבד, צוותי היישום, העוסקים בשיקום ובפיצוי, החלו בעבודתם. הממשלה מצידה תחליט (ותבצע) על הקמת רשות לאומית לכבאות, תפרק את 24 איגודי הערים שעניינם מינויים פוליטיים, כיבודים ונסיעות סרק לחו"ל על גבו של משלם המסים התמים, ותקים מערך כבאות איחוד מקצועי - מצויד ומותאם לתרחישי האיום והייחוס האמיתיים - כחלק בלתי נפרד מהמערך לביטחון הפנים.
הבעיה היא עם האחראים המקומיים לאסון ולשורת המחדלים, שלא התבלבלו ופצחו במבצע יחצ"ני המפאר את מעשיהם, כולל עיוות נתונים והסטת תשומת הלב ממחדליהם. מבול של ראיונות שקריים, הסחת הדעת מהעיקר לטפל, ישיבות הלל ותשבחות עצמאיות מובילים אותנו בדרך הקצרה ל"אלבומי הניצחון", שכמו במלחמת לבנון השנייה מבקשים שוב לצרוב בדעת הקהל כמה עמלו והצליחו כמעט לבדם, ובזכותם ורק בזכותם, להתגבר על האש.
במלחמה על רכס הכרמל נפלו, כמו במערכות קודמות, טובי הלוחמים והחברים הקרובים. הכבאים, השוטרים, החיילים, המתנדבים והאזרחים מן השורה הם הגיבורים האמיתיים. ככל שחולף הזמן, כך מנסרות בחלל האוויר שאלות המחייבות מענה מיידי כגון: מדוע לא הצליחו להתגבר על השריפה בעת שפרצה, מ?11:15 עד 13:30? מדוע הכבאיות מתחנת האוניברסיטה, שהוקמה כלקח משריפת 1989, לא הגיבו באופן מיידי? כיצד קורה שאיגוד הכבאות לא מתריע ומונע את ההתיישבות ההזויה שבגבעת וולפסון, המסכנת בכל שריפה את כוחות ההצלה בתרחיש בלהות ידוע? מה אירע בתגובה הראשונית של הכוחות? כיצד זה פעל? מי פתח או סגר את הכביש מבית אורן לצומת דמון? כיצד פונו או לא פונו אסירי דמון? איך ייתכן שלא ננקטו אמצעי מנע? שאלות אלה ואחרות מחייבות מענה. והעיקר עוד לפנינו: איך משנים, ומיד, את המציאות הבלתי אפשרית ברכס הכרמל כדי למנוע את הנזק באירוע הבא?
חובה לדרוש נשיאה באחריות
הכרמל הוא נכס לאומי המאגד סביבו 200 אלף תושבים בכל צורות ההתיישבות. ההיערכות הנוכחית גורסת כי איגוד ערים חיפה לכבאות ומשטרת מרחב חוף הם העוגן שמסביבו מנהלים אירועים המתרחשים על הרכס. היערכות זו כשלה. בתרחיש איום של שריפה או של חומרים רעילים ומסוכנים, כמו גם בתרחיש כימי ביולוגי, יודעים אנשי המקצוע כי לתגובה הראשונית יש השפעה מכרעת על תוצאות האירוע. היעדר פריסה מוקדמת על הכרמל, חוסר ניצול של חיישני אש ותצפיתנים ובעיקר היעדר מוכנות מוקדמת העוסקת בפינוי ובסילוק של אזורים מסוכנים (כמו פינוי חמישה בתים בלב יער, יצירת שבילי אש עבים סביב יישובים או קיום דיון עומק השואל אם מיקומו של כלא ביטחוני, המחייב פינוי במחזוריות של אחת לחמש שנים בתנאים מוגנים, הוא חיוני ואין אפשרות אחרת) - כל אלה מובילים למסקנה האחת שמחייבת יצירת תשתית ארגונית ומבצעית אחרת סביב הרכס. מפקדה קבועה וכוחות המבצעים כדבר שבשגרה פעולות למען היער וסביבתו (פעולות מניעה, נוכחות, התראה והרתעה) מהווים את התגובה הראשונית ההולמת לאירוע מתמשך בעת חירום.
אני שייך לאלה הסבורים שיש חובה לדרוש נשיאה באחריות אישית ולפעול ללא דיחוי. אולם הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתתפרס על פני שנתיים (במקרה הטוב), ובסופו של דבר תגיע לאותן מסקנות והמלצות שאליהן הגיע מבקר המדינה בדו"ח האחרון, תגרום לעוד טיוח וסחבת. אשר על כן יהיה זה נכון להקים צוות בדיקה ויישום שלישי, נוסף על צוות השיקום והקמת הרשות לכבאות, שיספק תשובות אמת לשאלות הקשות ובעיקר יקים את המערך האחר על רכס הכרמל. כדי שהצוות יהיה עם שיניים, יעיל ותכליתי, עליו להיות על?משרדי, מגובה בסמכויות המתאימות ובעיקר נהנה מאמון הצבור. זמן עבודתו צריך להיות קצוב, ובתפקידו ישמש הן לבדיקה והן ליישום.
דומני שבמציאות הנוכחית אנשי משרד המבקר נהנים מאמון רב בקרב הציבור ומהיעדר משוא פנים, ומצטיירים ככאלה העובדים בזמן אמת. לו בבדיקה בלבד עסקינן, היית ממליץ ללא היסוס על משרד המבקר לעמוד גם בראש הצוות השלישי כיוון שהיישום במקרה זה הוא העיקר. כדאי שעבודתו תחל לאלתר. משרד המבקר וועדות הכנסת יהיו השוט המאיים שיבטיח ביצוע מהיר ותכליתי. עד אז מוצע לכולנו לנהוג מנהג אבלים. כואבים, צנועים, חורקים שיניים, מפיקים לקחי אמת, נמנעים מחגיגות ניצחון ומשירי הלל.
