בסוף השבוע התברר מי מוביל את תרבות הלינץ' בישראל. קבוצת עיתונאים מהעיתון שפעם היתה לו מדינה חברה כדי לספר לכולנו שמה שראינו בשבוע החולף היה חזיון תעתועים. זה לא נתניהו שתפס פיקוד וניהל את המשבר בהצלחה יחד עם שריו; כנראה מי שכיבה את האש והביא את מטוסי הכיבוי היה יאיר לפיד. הוא גם זה שינהל את שיקום הכרמל ופיצוי המשפחות. אפשר לפנות אליו כבר היום: עוד מעט ירוץ לכנסת, אבל בינתיים הוא נמצא גם ב"ידיעות" וגם ב"אולפן שישי" בערוץ 2, שמזמן מתפקד כשלוחה של העיתון של מוזס.
"ידיעות" ניסו ככל יכולתם למזער את הישגי נתניהו בכיבוי השריפה. "נתניהו המנותק", "לא מנהיג. טפסר", "על ראש הממשלה בוער הכובע". שום מילה על אולמרט. לפיד אף הפליא לחתום את טורו בהגיג - המנוסח כמו תמיד בלשון אנחנו (לואי ה?14 כבר אמרנו?) - המתאר אפשרות שבראשות הממשלה לא נמצא אדם השולט בעניינים אלא "בחיינו שולט סוס. בעצם אפילו לא סוס - סוס מצויר". וכל זה במקביל למתקפת השכול של ערוץ 2.
אני מכיר את השיקולים שינפקו עורכי "אולפן שישי", מכיר גם את הסחר?מכר שמתקיים בין הערוצים השונים על מרואיינים שעברו טרגדיות. ובכל זאת, בליל שבת נחצה רף אדום. אין מה להתווכח עם ניצב (בדימוס) אבן חן; כאבו העמוק הוא כאב כולנו. פניה המחייכות והיפות של טופז בתו מלוות אותי מאז האסון ולא מרפות.
אבל לבד מהעובדה שהאב השכול שיחק שלא בטובתו לידיהם של בעלי אינטרסים בערוץ 2 וב"ידיעות", מה התחדש ב"אני מאשים"? האם באסון ורסאי או באסון המכביה שהובאו כתנא דמסייע לטיעונים נדרש ראש הממשלה דאז להתפטר? ערוץ 2 ניצל את כאבו האיום של האב השכול בניסיון לפורר את האמון הגורף שהביעו אזרחי המדינה בסקרים השונים בסוף השבוע (יותר מ?60 אחוזים) ביחס לניהול המשבר על ידו.
למחרת, הפתעה!
אבל עוד דבר אירע פה: קוראי העיתונים פוגשים בבוקר את טורו של לפיד שמכל בחינה שהיא מהווה "אני מאשים" של פוליטיקאי בהתהוות.
בצהריים הם שומעים פרסומות ברדיו המדברות על כך שיאיר לפיד כותב על "נתניהו המנותק" ובערב לקינוח הם פוגשים שוב את יאיר לפיד המראיין באמפתיה נוגעת ללב אב שכול הצולב את נתניהו. שלא לדבר על כך שהאתרוגן היושב לשמאלו של לפיד כותב אף הוא ב"ידיעות". כך מצפים פרנסי ערוץ 2 שהצופים יאמינו לחדשות המשודרות אצלם...
למחרת, הפתעה! רינה מצליח מראיינת אורקל חדש: הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ ופוליטיקאי ב"קדימה" בהווה. הכותרות של הערוץ השני קישרו בין דבריו של חלוץ לבין קריאה להתפטרות, אבל ככל שהפכתי והפכתי בראיון של מצליח לא שמעתי זאת מחלוץ.
יתרה מזו, חלוץ אמר שאחריות יש לממש, כאשר משימות כושלות, פירושה של אחריות הוא שיש לטפל בהן. ראשית, המשימה לא כשלה. כל מה שאירע קודם - חמור ביותר; האחריות פירושה תיקון המחדלים, שנעשו על ידי רצף של כמה ממשלות, כאן ועכשיו על ידי הממשלה הנוכחית.
בכל מקרה, נראה שהציבור מאמין דווקא לנתניהו ולא לגדוד צולביו בתקשורת. חומר למחשבה: מי הטועה? רוב העם - או דווקא רוב התקשורת?