פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כבר לא צריך תירוץ לגזענות

      היום מציינים ברחבי העולם את יום זכויות האדם הבינלאומי. במועד זה, בשנת 1948, נחתמה ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, שהתבססה על הלקחים הקשים מזוועות מלחמת העולם השנייה ומהשואה.

      ביוזמת האגודה לזכויות האזרח מציינים בארץ את היום במצעד שבו מתוכננים להשתתף יותר מ?100 ארגוני החברה האזרחית. הארגונים והצועדים רוצים לקדם יחד חזון של מדינת ישראל שבה מתקיימת דמוקרטיה מהותית, המכבדת את זכויות האדם של כל אדם באשר הוא אדם.

      הרבנים לא לבד

      50 רבני ערים בחרו לציין את יום זכויות האדם אחרת: הם חתמו על גילוי דעת, האוסר להשכיר דירות לערבים. מי שנוהג בניגוד ל"פסק ההלכה" המפוקפק "עשוי להיות חייב בנידוי".

      הבסיס לזכויות האדם היא ההכרה באנושיות כל בני האדם, הדגשת המשותף ולא המפריד. הרבנים בחרו בשלילת האנושיות.

      הרבנים האלה לגמרי לא לבד. בישראל 2010 מצב זכויות האדם בנסיגה. הם מצטרפים לממשלה ולכנסת, שהחליטו לצמצם את הדמוקרטיה כדי להמשיך את הכיבוש, כדי לפגוע במדינת הרווחה וכדי לענות על צרכים סקטוריאליים.

      למרבה הצער, הכנסת, במקום להיות בית הדמוקרטיה הישראלית, הפכה לסכנה אסטרטגית עבורה. זו כנסת שבשנה האחרונה קידמה שורת חוקים גזעניים, פופוליסטיים ואנטי?דמוקרטיים.

      הממשלה וחברי הכנסת מחוקקים חוקים כמו "חוק ועדות קבלה" ו"חוק הצהרת הנאמנות". חוקים שמדירים ופוגעים בשונה ובאחר. חלקם מיועדים לפגוע באופן ספציפי בערבים, למשל חוק הנאמנות, ולחלקם מטרה רחבה יותר, דוגמת חוק ועדות הקבלה, שיפגע באנשים ממוצא אתיופי, מזרחי, במשפחות חד?הוריות, בגייז - בכל מי שאינו "לבן ועשיר".

      עד היום היה צורך בתירוצים כדי לכסות על הגזענות ושנאת הזר והשונה. היום כבר לא צריך אותם. פגיעה בזכויות האדם בחקיקה ממוסדת, המנוגדת לחוק יסוד, כבוד האדם וחירותו, ולהבטחת הכרזת העצמאות ל"שוויון זכויות גמור ללא הבדל דת, גזע ומין" - היא דבר שבשיגרה.

      הציבור לא נזעק נגד הגזענות, כי כל עוד הפגיעה היא ב"אחר" קל להתעלם ממנה. אבל שלטון שלא רואה בערבים בני אדם, בסוף גם לא יבחין באנושיותם של תושבי הפריפריה, של מחוסרי דיור, חולים, קשישים ונכים. בסוף הוא יהיה עיוור לצרכים האזרחיים ויתנער מאחריות לחינוך, לבריאות - ולשירותי כבאות.

      במשך שנים הממשלה מסכלת את חקיקת חוק יסוד זכויות חברתיות, משום שהוא יחייב את הממשלה לקבל החלטות על פי שיקולים אזרחיים רחבים ולא רק על פי השיקולים התקציביים החד?ממדיים של פקידי האוצר.

      את מחיר החיסכון שילמו בחייהם 42 בני אדם, 26 שנפצעו, 17 אלף איש שפונו מבתיהם ו?50 אלף דונם של שטחים ירוקים שנשרפו. ממשלה שלא מגינה על זכויות האדם, משאירה אחריה אדמה חרוכה. לכן, מול ממשלה אנטי?חברתית וכנסת אנטי?דמוקרטית נלך היום למצעד ונכריז: לא נוותר על זכויותינו.