פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השריפה בכרמל והחברה האזרחית

      כמו אחרי מלחמת לבנון השנייה, גם האסון בכרמל גרם לאלפי ישראלים – פרטים וארגונים כאחד - להטות כתף כדי לעזור אחד לשני. רחל ליאל חושבת שהרוח שמאחורי הירתמות זו היא יסוד חשוב במדינה מתוקנת

      השריפה בכרמל חשפה את חשיבותה של החברה האזרחית בישראל בשלושה מובנים. ראשית, היינו עדים להתארגנות סולידרית של אזרחים הלוקחים את גורלם בידם, בצורות שונות שחיממו את הלב. שנית, מגוון ארגונים חברתיים - ארגונים יהודים וערבים, ארגוני עולים וסביבה, ארגוני צדק חברתי ואחרים - לקחו חלק פעיל בסיוע לאוכלוסיות שנפגעו מהאסון. לבסוף, גם בבחינה ביקורתית של תפקוד הממשלה, ושל הזנחת השירותים החברתיים לשעת חירום, היה ועוד יהיה לארגונים מה לתרום. החברה האזרחית והרוח מאחוריה מתגלים שוב כיסוד חשוב במדינה מתוקנת הדואגת לשלומם ולרווחתם של אזרחיה ותושביה ומפגינה ערבות הדדית.

      כמו לאחר מלחמת לבנון השנייה, כך לאחר אסון השריפה בכרמל, נראה שהקורבנות מגיעים מכל שדרת החברה הישראלית; אך מי שנפגעו יותר מכל הן אוכלוסיות מוחלשות שהאסון רק נוסף על שגרת חייהם הקשה. המיעוטים המתגוררים בכרמל ספגו גילויי גזענות, הכללה וחשד אוטומטי כנגדם; ואוכלוסיית העולים מאתיופיה ובריה"מ לשעבר, המתגוררים בטירת הכרמל ובכפר הנוער ימין אורד וחסרים את מעגלי התמיכה שיש לצברים מבוססים, תסבול יותר מנזקי רכוש ומהפינוי. כמו לאחר מלחמת לבנון השנייה, גם כאן מתחילה החברה האזרחית להיחלץ ראשית לעזרת מי שהממשלה לא סיפקה לו מענה שלם, ומתמקדת באוכלוסיות אלו.

      אותם ארגונים חברתיים לא יסתפקו בסיוע המיידי וידרשו גם בדיקה ביקורתית של תפקיד הממשלה, ובעיקר של נסיגתה מאחריותה על בטיחותם ורווחתם של אזרחיה בעת חירום. כמו אחרי מלחמת לבנון השנייה, גם במקרה הזה, יספקו הארגונים אפשרות לקבוצות מוחלשות להשמיע את קולן, ממש כפי שנעשה בהליכי שימוע אזרחיים של תושבי הצפון המופגז שהובילו שתי"ל והקרן החדשה לישראל בזמנו. החברה האזרחית מחויבת לאתגר את הממשלה, לשנות סדרי עדיפויות ולשים את ביטחונם, ובטיחותם ורווחתם של האזרחים כעקרון יסודי של משילות ראויה, המבטאת כבוד לזכויות האזרח והאדם.

      שום כוח עליון: האסון הוא מעשה ידי אדם וממשלה

      מול מי שרואים בשריפה כוח עליון, רע הכרחי הכרוך בהפרטה וצמצום תקציבים בעידן של כלכלה תחרותית או כתוצר של חילול שבת, כדברי הרב עובדיה יוסף, תציב החברה האזרחית הביקורתית מראה: האסון הוא מעשה ידי אדם וממשלה; תוצר של זלזול באדם הפשוט ובתשתית אזרחית ראויה. הארגונים החברתיים יוכלו לבסוף לתת לאזרחים כלים, ידע, השראה ואמונה שניתן לשנות ולתבוע את זכויותיהם, כך שהתארגנויות ונציגויות אזרחיות יוכלו להוביל את הביקורת גם למישור הפוליטי והפרלמנטרי, שהוא לב ליבו של המשחק הדמוקרטי. זהו השלב האחרון של ההעצמה האזרחית.

      לבסוף, החברה האזרחית היא גם חלק מאתוס עממי, שתורם לתרבות של תמיכה הדדית, סולידריות והתגייסות אזרחית. הרוח הזו מתחברת להשראה תרבותית שנושבת מהחברה האזרחית בשעותיה היפות, כמו זו שראינו בשנותיה הראשונות של המדינה וכמו זו שנמצאת עדיין בתנועות הנוער. תרבות זו הובילה אלפי ישראלים להציע את התנדבותם לסיוע באירוח משפחות, כיבוי השריפה, טיפול בנפגעים ופינוי הקשישים. ישראלים ממגזרים ובני דתות שונים הטו כתף כדי לעזור אחד לשני. ברגעים כאלו החברה האזרחית חורגת מלהיות מקבץ של ארגונים והופכת להיות רעיון עממי יסודי שמתבטא בצורה היפה ביותר בשעה קשה.

      רחל ליאל היא מנכ"לית הקרן החדשה לישראל