פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מבחני פיז"ה: ישראל במקום ה-41 מתוך 64 במדעים

      המבחנים הבינ"ל מראים כי ישראל מדורגת בקצה השליש השני בין מדינות ה-OECD בתחום המדעים והמתמטיקה. בתחום הבנת הנקרא, אנחנו ממוקמים במקום "טוב" באמצע

      מבחני פיז"ה: ישראל במקום ה-41 מתוך 64 במדעים

      (צילום: טל אנגלנדר, עריכת וידאו: דורון שטיין)

      במשרד החינוך הציגו הבוקר (שלישי) את נתוני מבחני הפיז"ה הבינלאומיים שבחנו את מיומנויות הקריאה, המתמטיקה והמדעים בקרב תלמידים בני 15 במדינות ה-OECD. המבחן האחרון, שנערך במרץ 2009 בקרב 5,761 תלמידים ב-176 בתי ספר, התמקד במיומנויות הקריאה ותוצאותיו מעלות פער קבוע בין יכולותיהם של התלמידים דוברי עברית לתלמידים דוברי הערבית.

      בתחום מיומנות הקריאה, ישראל מדורגת במקום ה-36 מתוך 64 המדינות שהשתתפו במבחן. רק 5% מהתלמידים המצטיינים בקריאה עומדים מעל ממוצע המצטיינים של ה-OECD. מנגד, גם הישגי 5% מהתלמידים שהגיעו לתוצאות הנמוכות ביותר בארץ, נמוכים מאלו של מקביליהם בשאר המדינות. בסך הכל נבחנו 470,000 תלמידים מ-64 מדינות.

      בתחומי המתמטיקה והמדעים ממוקמים תלמידי ישראל במקום ה-41 מתוך כלל המדינות. גם בתחומים האלו קיים פער קבוע בין התלמידים היהודים לתלמידים הערבים. אמנם ההישגים עלו באופן עקבי בין השנים 2006 ל-2009 בקרב התלמידים היהודים, אולם הם התאפיינו בירידה בקרב התלמידים הערבים. אחד הנתונים מורה שבקרב דוברי העברית, הפער ביכולות במתמטיקה נוטה לטובת הבנים, ואילו בקרב דוברי הערבית ישנו יתרון לבנות.

      במדעים ישנו שיעור נמוך יחסית של מצטיינים - 4% לעומת 9% ב-OECD, ושיעור גדול של מתקשים - 33% לעומת 18%. נרשמה עלייה קלה בתחום זה בין השנים 2002 ל-2006, אך מאז לא חל שינוי בהישגים. גם בתחום זה ניכרים הפערים הבין-מגזריים. מקרב התלמידים דוברי העברית, כ-5% מוגדרים כמצטיינים, לעומת 25% שהוגדרו כמתקשים, ואילו בקרב דוברי הערבית ישנו פחות מאחוז אחד של מצטיינים במדעים, לעומת 62% מתקשים.

      קוראים פחות

      פיז"ה ביקש לבחון גם את הסביבה הלימודית בישראל מהם עולה כי הרגלי הקריאה של הישראלים אינם מעודדים לעומת חבריהם בעולם. מהמבחן עולה כי כשליש מהתלמידים הישראלים אינם קוראים כלל להנאתם וכרבע קוראים, אולם רק חצי שעה ביום. 45% מהבנים אינם קוראים כלל, כמטע שיעור כפול מקרב הבנות - 28%. שלושה רבעים מהתלמידים אמרו כי הם קוראים עיתונים, שיעור גבוה מהממוצע בעולם, ומתוכם כ-52% מתעניינים בחדשות, לעומת 46% בשאר העולם. 39% מבני ה-15 סיפרו כי הם קוראים כתבי עת, 26% ספרי עיון ו-17% מסרו שהם קוראים חוברות קומיקס.

      מהמבחן עולה כי התלמידים לא כל כך מעריכים את מוריהם. פחות ממחצית התלמידים מרגישים כי המורים מעודדים אותם להביע דעה, או שואלים אותם שאלות מאתגרות. רק רבע מהלומדים הסכימו עם הקביעה כי "מורה המליץ לי אי פעם על ספר או סופר לקרוא".

      מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני, אמר כי הבעיה של ישראל במחני פיז"ה נובעת מזלזול ארוך שנים. "תלמידים מקבלים התראה קצרה מאוד לפני שניגשים למבחן, גם השנה היו מקרים שתלמידים הגישו דפים ריקים מתוך זלזול במבחן", אמר שושני, "השנה בפעם הראשונה נערכה הסברה להגברת מעורבות התלמידים במבחן, במטרה להגביר את התחושה כי הם מייצגים את מדינת ישראל".

      שר החינוך גדעון סער אמר לאחר הצגת הנתונים כי הוא מרוצה מהישגיה של ישראל, שהגיעה למקום השלישי מקרב המדינות שביצעו את הקפיצה הגדולה ביותר באוריינות הקריאה, אך "חש חוסר נחת בפערים הקבועים ולפעמים מתרחבים בין המגזר היהודי לערבי".

      שמואל אבואב, מנכ"ל משרד החינוך לשעבר, אמר כי המבחן מייצג נאמנה את רמת החינוך בישראל. "בשנות ה-80 היינו מדורגים גבוה בעולם, מאז החלה ירידה הדרגתית" אמר אבואב והוסיף כי "המבחן מייצג ולכן חשוב שייעשה, למרות שיש בעייתיות בהשתתפות מדינות כמו ישראל, בעלות גיוון גדול באוכלוסיה, לעומת מדינות המוגוניות כמו פינלנד".

      בועז ווליניץ: bobi1979@walla.com