פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בכל זאת, יש על מי לסמוך

      לפני כמה ימים, בסך הכל, פיקפקנו בטוהר המידות של השוטרים שלנו, ובעיקר בבכירים שבהם. כחולי המדים סיפקו לנו כותרות מלוות בסיפורים כחולים. לא פלא שרבים מאיתנו חייכו, במקום לכעוס, בזמן שרשמו להם דו"ח שעה שתהו מה עושה בלילה - ולמה לא גם ביום - שומר החוק שלפנינו. והנה אתמול נפרדנו מלובשת מדים מיוחדת, נצ"מ אהובה תומר ז"ל. קצינה שמיהרה להיפרד ביום חמישי מהמיקרופון שבעלי הדרגות בדרך כלל כה אוהבים, כדי למהר ולהציל חיים - במחיר חייה. בדיוק כמו עמיתיה סנ"צ יצחק מלינה ז"ל ותנ"צ ליאור בוקר ז"ל.

      לפני כמה ימים, בסך הכל, השתתפתי באירוע שבו שוב דיברו בצער על הדור הצעיר של היום, זה שבורח מאחריות ומעדיף עולם דיגיטלי ובילויים. המחזות של הצעירים המשתכרים בכל ערב באזורי בילוי, המלווים בידיעות על דקירות וקטטות של בני נוער בעמודים הפליליים, לא תרמו למצב הרוח הלאומי. והנה שלשום נפרדנו ממלאך, מגיבור צעיר בן 16, אלעד ריבן ז"ל, כבאי מתנדב שקפץ באומץ רב אל תוך הלהבות כדי להציל חיים. במחיר חייו.

      לפני כמה ימים גילינו פתאום שאין בארצנו כבאים. במדינות כמו ארה"ב, אוסטרליה או צרפת מדובר במקצוע מכובד. בצרפת, במהלך חגיגות ה?14 ביולי, מתקיימים בכל תחנת כיבוי של כל עיירה או רובע של עיר גדולה "נשפי הכבאים", דרך נאה להגיד תודה לאלה שעוסקים לא רק בכיבוי שריפות אלא גם בהצלת חיים. בעולם כולו יש יחס מינימלי של כבאי אחד לכל 1,000 תושבים. אצלנו היחס הוא אחד ל?7,000. מה הפלא שאין כבוד למקצוע שכמעט נשכח? והנה ביום חמישי גילינו שבתוך העולם הקטן והלא מוכר הזה נמצאים מאות כבאים מסורים ואמיצים, ומקרבם אף צמח אחד הדוברים הרהוטים והמרגשים שבהם נתקלנו, רשף חזי לוי.

      רבים מעמיתיי לא המתינו לסוף השריפה כדי לבקר, ובצדק, את המחדל שהביא למותם של 42 בני אדם ול?50 אלף דונם שעלו בלהבות ביחד עם יותר מ?4 מיליון עצים. אבל בטרגדיה הנוראית שפקדה אותנו גילינו שיש גם קציני משטרה מסורים, ובקרב בני הנוער יש גם כאלה שעליהם נוכל לסמוך כשנהיה זקנים. ומקרב הכבאים יש בהחלט על מי לסמוך, אם רק נעניק להם את האמצעים.