פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אחריות? רק דרך רשות הדואר

      בימים האחרונים ראינו מצעד של שרים, דוברים ובכירים נוספים שולפים דוגמאות של מכתבים המנסים לכסות על מחדליהם בהוכחה לכך שהם יידעו והתריעו. ישי מנוחין חושב שמגיעים לנו מנהיגים אחראים והגונים קצת יותר

      בשבוע האחרון, אל מול יערות הכרמל השרופים, ראינו הרבה "מנהיגים" חסרי-אחריות שמסמכים ומכתבים שונים ומשונים באמתחתם. כולם כתבו, כולם התריע: כל אחד ואחד מהם מסביר מדוע זה לא הזמן להתחשבנות בכלל ומדוע לא הוא אחראי לשאירע בפרט.

      לא ידענו, אך מסתבר שמנהיגינו הם כותבי מכתבים חרוצים, ומעבר לכך, אוספי מכתבים נלהבים. ואני לתומי חשבתי שהם נבחרו כדי לייצג, לפעול, למשול, להפעיל מנגנונים ממשלתיים, על מנת שהציבור יישן טוב בלילה בידיעה שיש מנהיגים השומרים על ביטחוננו, ולא רק לשם כתיבת מכתבים. אולם, סביר שטעיתי כי הם כולם עושים זאת. תופעה ישראלית ייחודית: נבחרי ציבור כטוקבקיסטים על גבי ניירות רשמיים.

      רק לפני ארבעה חודשים, אם כי זה מרגיש כמו דורות, ראינו את מצעד חסרי האחריות בפני ועדת טירקל לבחינת אירועי המשט לעזה. ראש הממשלה ושר הביטחון נעצו מבט ישיר וחודר במצלמה ואמרו שהם אחראים באופן מלא לתגובה הישראלית למשט, אבל לא למה שקרה. ארבעה חודשים מאוחר יותר, ראינו איך דוברי ראש הממשלה, שר הפנים, שר האוצר ופקידים בכירים אחרים, שולפים דוגמאות של מכתבים המנסים לכסות על מחדליהם בהוכחה לכך שהם יידעו והתריעו. אחרי ועדת טירקל הסתבר לציבור שהשרים ה"אחראים" אינם אחראים לכלום, וכך גם היום. מסתבר שהם עדיין אינם אחראים לכלום – הם הרי כתבו.

      האחריות נלכדה במלכוד 22

      כאשר ראיתי את המכתבים מוצגים מעל מסך הטלוויזיה, נזכרתי ב"מלכוד 22" של ג'וזף הלר. אם פוליטיקאי ישראלי אחראי באופן מלא לדבר כלשהו, סימן שאין לו כל אחריות על כך. אם, ורק אם, הוא טוען שאינו אחראי כלל, סימן שהוא, ורק הוא, אחראי מלא לקטסטרופה. הימים ימים מלאי עדנה לדואר ישראל, אם כתבת מכתב, בזכות הדואר (ואולי הצבי) אתה אינך אחראי.

      גם כשצעדו בפני ועדת וינוגרד לבחינת מלחמת לבנון השנייה, ה"אחראים" ליציאה למלחמה לא היו אחראים לאופן בו התבצעה, וגם כשצעדו בפני ועדת טירקל, לא שילמו נבחרי הציבור על כל הכשלונות, הפצועים והמתים כתוצאה מפעולותיהם חסרות האחריות. כדאי שנלמד כחברה, שגם "אחריותם" לאסון הסביבתי הקשה ביותר במדינת ישראל עד כה (תאונה בבתי הזיקוק כנראה מחכה לנו מעבר לסיבוב) לא ממש תפגע בהם.

      אחריות = הגינות

      הופעות מתוזמרות בתקשורת, עדויות מוכנות ומדוקלמות ומכתבים מצוטטים, הזכירו לי הרצאה של הפילוסופית ההונגרית אגנס הלר ששמעתי לפני שנים. "ישנם מאפיינים רבים והגדרות חלקיות של האדם ההגון, אך כולם מציינים מהות אחת: אחריות", אמרה אז הלר. ראש הממשלה, שר הפנים, שר האוצר ושאר שרי ממשלת ישראל, "האחראים", מוכיחים לנו השכם וערב ש"אחריות" זו היא מושג עמום וחלקלק בשיח הפוליטי. הם אינם אחראים וכנראה, לפי משוואתה של הלר, הם גם אינם הגונים.

      יש מן הצדק שכל מי שהצביע עבור מפלגות הקואליציה (משמע, רוב הציבור בישראל), אחראי גם לאופן הפעולה המתמיד והקוהרנטי של ממשלת ישראל, המהווה סכנה קיומית למדינה. בעולם אחר, בו פרטים נושאים אחריות למעשיהם, ראש הממשלה, שר הפנים, שר האוצר ואחרים, היו אחראים בפועל, ולא רק בהצהרה, על החלטותיהם. כאזרחים בחברה דמוקרטית, לכל אחד ואחת מאיתנו יש אחריות למעשי חברתו. אחריות זו תקבל ביטוי ככל שנקדים את הבחירות ונחליף את האחראים הראשיים להידרדרות המוסרית של החברה, כמו גם לדעיכת שירותי הכיבוי, הרפואה והרווחה והמצב הביטחוני הירוד של ישראל – מחוקקי ישראל וחברי הממשלה.

      למרות שהרגילו אותנו לפוליטיקאים לא-אחראים, גם לנו מגיע פוליטיקאים הגונים – מנהיגים אחראים.

      * ישי מנוחין הוא מנכ"ל הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל