פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בכרמל כבר לא פוחדים מהאש, רק מביורוקרטיה

      תושבי הכרמל חזרו לבתיהם המפויחים, חוששים בעיקר מההתמודדות עם הניירת, שמאי הרכוש והבוזזים, אך עם תקווה רבה. "פתאום יש תחושה של שותפות וכל אחד פותח את הלב"

      בכרמל כבר לא פוחדים מהאש, רק מביורוקרטיה

      (צילום: אדריאן הרבשטיין, עריכת וידיאו: יאיר דניאל, קריינות: אביב אברמוביץ')

      בכפר האמנים עין הוד, מכסה היום (שני) הפיח הרב את הפסלים שהיו ניצבים מחוץ לבתי התושבים. הנזק הרב שגרמה השריפה הגדולה בכרס הכרמל, הותיר את יושבי 15 מבתי היישוב ללא קורת גג, חוששים בעיקר משני דברים: בוזזים ובירוקרטיה. "פעם היה פה בית", אומר יובל קיינר כשהוא נכנס לביתו שנשרף כולו. במקום שפעם היה סלון ניצבת כעת כורסא שרופה, קירות הבית שהיו מעוטרים בתמונות נותרו מפוחמים. "כשאתה רואה את זה מול העיניים אתה מבין את גודל הטרגדיה. המטרה היא להתחיל ולשחזר את מה שהיה ולקוות שיסייעו לי בשיקום. בסופו של דבר, הביורוקרטיה עוד תגיע אליי".

      חברו, אופיר אמסלם, שגם ביתו נפגע באופן בלתי הפיך, דווקא מוצא נקודות אור. "השריפה פתחה מחסומים בעם הזה", הוא אומר, "פתאום יש תחושה של שותפות וכל אחד פותח את הלב. כמובן שאתה כבר מתחיל לחשוב על הביורוקרטיה ועל שמאים למיניהם, אבל בינתיים אני דווקא רואה שהביורוקרטיה עובדת לטובה. אני רק מקווה שלא ישכחו אותנו בעוד יומיים, כי במדינה שלנו תכף יבוא אירוע לאומי אחר ואיש לא יזכור מה היה כאן".

      תוצאות שריפת הענק בכרמל, יום שני (אדריאן הרבשטיין)
      השריפה פתחה מחסומים בעם הזה"

      בהמשך הכביש רואים באופן ברור עד כמה האש עשתה במקרה הנוכחי סלקציה. רק כ-200 מטרים מפרידים בין קיבוץ ניר עציון לבין פנימיית ימין אורד. השריפה לא נגעה בקיבוץ הדתי, ואילו בימין אורד ההרס הוא עצום. 10 מבתי צוות המרכז החינוכי נשרפו כליל, מרכזי ההדרכה לנערים הלומדים במקום נהרסו, 2 ממגורי הילדים עלו באש ו-500 הילדים ובני הנוער שגרים ולומדים במקום ייאלצו על פי הערכות למצוא בחודשיים הקרובים מוסד, וגם בית, חלופיים.

      "תחושת החורבן היא גדולה, כי האש פשוט כילתה חלקים גדולים מהכפר", אומר בייאוש יוסי תירם, מרצה לחינוך בימין אורד, "אין לנו ברירה, נצטרך למצוא פתרון לילדים. כשאתה מסתובב בין המבנים המפויחים אתה מתמלא עצב גדול, אבל גם זעם, כי התחושה היא שהפקרנו את הכפר. בניר עציון עלה אחד לא נשרף, כי התושבים בקיבוץ נשארו להלחם על הבית שלהם. לצערנו, פה לא נתנו לנו להישאר והכבאים נתנו לאש להיכנס לכאן. אם רק היו משאירים במקום נוכחות כלשהי, המקום הזה שמשמש כבית למאות ילדים היה נראה אחרת לגמרי".

      תוצאות שריפת הענק בכרמל, יום שני (אדריאן הרבשטיין)
      בצל השרדים - חוששים מגנבים

      אבל כמו ביתר היישובים, גם בימין אורד חוששים מאותם הדברים: הניירת שעוד צפויה ליפול עליהם, אבל בעיקר מבוזזים. עובדי המוסד פועלים במשמרות עם פנסים כדי למנוע מגנבים לנצל את השריפה. כמה שעות קודם לכן נתפסו שני תושבי נצרת מסתובבים בשטח המוסד החינוכי, מנסים לעשות מעשים לא חינוכיים בעליל. בשער של ניר עציון חוששים מהגנבים, והציבו ללא נשק כמה עשרות בנות חמושות בחצאיות ארוכות שמונעות מכל אדם זר להיכנס לשער היישוב.

      אך לא רק ניר עציון ניצלה. מאחורי הרפת של ניר עציון נמשך הכביש הפתלתל עד ליישוב הערבי עין חוד, שהאש הגיעה עד לפאתי הבתים הקיצוניים של הכפר, אך נעצרה שם. עם תחילת השריפות הוצאו מהכפר הנשים והילדים. הגברים נשארו למרות הפצרות הכבאים לפנות את היישוב. "הם לא חששו מהאש, אלא מהגנבים. אנחנו עושים כאן משמרות מתחילת השריפות", מספר פידה אבו אל-היג'א תושב הכפר בן 26 שבדיוק חוזר מפטרול נוסף ברכבו, "את האש נצליח לכבות, אבל לגנבים לא אכפת שאנחנו עלולים להישרף, הם רוצים את הרכוש שלנו. מיום חמישי אנחנו שומרים פה על הבתים והבקר שלנו, ואפילו עזרנו למכבי האש והודענו להם היכן יש דלקות. דווקא עכשיו אסור לנו להיות שאננים, אם הגנבים לא יעצמו עין, גם אנחנו לא".