נתניהו עמד במבחן האש

את הפרשנות הטובה ביותר לעניין השריפה בכרמל אפשר היה לשמוע בבוקרו של יום שישי ברשת "סי.אן.אן" האמריקנית, מפי החזאית. היא ניצבה הרחק הרחק מכאן, באולפן באטלנטה, והקרינה את תמונת הלוויין של שריפת הענק על הכרמל, עם פלומת העשן המסתלסלת אל מעל לים התיכון. "יש שם רוחות מזרחיות חזקות", אמרה, "ובימים הקרובים יגיע שקע, שיזרים רוחות מערביות עזות. ובכלל, כשהאש באה על רקע בצורת ממושכת, קרקע חרבה ועצים יבשים - ובכן, יש להם בעיה אמיתית שם בישראל", אמרה. "יש שם אסון".

וזה בדיוק מה שקרה לנו, ביום חמישי. לא משנה מי הצית את הגפרור שהתחיל את הכל - זו רשלנות. אבל מרגע שהאש הוצתה, היא לובתה ברוחות העזות, והפכה לאסון לאומי. שלא בטובתנו, שודרגנו למועדון המכובד, אך הכואב, של מדינות שחוו אסון טבע בקנה מידה גדול. אסון בינלאומי.

הראשון שהבין את קפיצת המדרגה הזו היה ראש הממשלה בנימין נתניהו. במבט לאחור, זה אולי נראה מובן מאליו. אבל ביום חמישי אחה"צ צריך היה קריאת קרב נכונה כדי להבין את המצב, ויכולת החלטה נכונה להתמקד בעיקר: להציל חיים כאן, ולבקש סיוע משם, מן העולם. להבין כי המלחמה באש, יותר משהיא נעשית על הקרקע - תוכרע מהאוויר, באמצעות מטוסי כיבוי.

אין שום פחיתות כבוד לאומית בבקשת עזרה במצב של אסון טבע. זה נהוג, זה מקובל, זה הומניטרי. במשך 62 שנה נהנתה ישראל מזכות היתר של להתבקש לעזור לאחרים. הפעם, האחרים באו לעזור לנו. קשריו האישיים של רה"מ עם כמה ממנהיגי העולם, ובהם ראש ממשלת יוון, בוודאי לא הזיקו. אבל תירשם לזכותו העובדה, כי ביום חמישי הוא פשוט עשה את הדבר הנכון: תפס פיקוד, והראה את הכיוון.

ביום שישי כבר ניתן היה לראות את התוצאה: מטוסי כיבוי מיוון ומטורקיה, מרוסיה ומקפריסין צללו שוב ושוב על לשונות האש. ובדרך, גם המטוס הגדול מסוגו, הג'מבו האמריקני האחד והיחיד בעולם שבנוי למלחמה באש גם בלילה.

מן הראוי להציב את האסון שלנו בפרופורציה. בקליפורניה פורצות דליקות ענק מדי קיץ, ושם, עם צי מטוסי כיבוי גדול, הן משתוללות שבועיים?שלושה, ומגיעות, כמעט תמיד, לשכונות היוקרה הסמוכות לחוף. באוסטרליה פורצות דליקות ענק מדי קיץ, וגם שם, עם מטוסי כיבוי וצוותי כיבוי מוצנחים - האש מגיעה שוב ושוב אל הערים. אלו הם כוחות הטבע: קשה להתמודד מולם, גם עם מיטב הטכנולוגיה.

מטוסי הכיבוי הם תשובה טובה, אך לא מושלמת. כאשר חיל האוויר רוכש מסוק, הוא יכול להשתמש בו להטסת לוחמים לשדה הקרב, לפינוי פצועים, לחילוץ מטייל מוואדי. כאשר חיל האוויר רוכש מטוס קרב, אפשר להפעיל אותו להפלת מטוסי אויב, להפצצת מדינה רחוקה - או לתקיפת משגר קטיושה זעיר. בכל מקרה, מדובר בכלי טיס רב?שימושיים. במטוס כיבוי אפשר לעשות רק דבר אחד: לכבות אש. לכן, כשאתה קונה מטוס כזה, נאמר ב?25 מיליון דולר (מחירו של מטוס חדש מדגם בומברדיר סי.אל. 415, כזה ששלחו היוונים והטורקים) - אתה קונה ביטוח. וכדי שהביטוח יהיה יעיל, אתה צריך הרבה יותר ממטוס אחד. מדינות מעטות בלבד רוכשות מטוסים כאלה; כאשר רוסיה הציעה למכירה את האיליושין-76 מדגם כיבוי האש, כזה שטס אתמול מעל ליערות הכרמל - איש לא היה מוכן לקנות אותו. אפילו לא האו"ם. יקר מדי לקנות, יקר מדי להחזיק בכוננות 24 שעות, 365 ימים בשנה. בסוף התרצו האמריקנים ולקחו אחד, לניסיון. זה המצב. ולכן, כשקורה משהו - כולם מאחדים כוחות. בשריפות ביוון ובקליפורניה, ברוסיה ובבולגריה.

האסון בכרמל חשף מחדל מתמשך של הזנחת שירות הכיבוי בארץ. בכל זאת, אנחנו מדינה כמעט מדברית, חמה, וחשופה לדליקות. היה מן הראוי שתקום פה רשות כיבוי אש לאומית, מן הראוי שיהיו לה תקציבים, וכוח אדם, וציוד, ואפילו צי של מטוסים. כל זה לא קרה. יש למה לצפות בדו"ח מבקר המדינה שיתפרסם השבוע. חילופי ההאשמות שהחלו בין משרדי הממשלה בסוף השבוע מראים, עד כמה המצב עגום. אבל האמת היא, שגם אם היו יותר כבאיות, ויותר ציוד - זה לא היה עוזר, מול אסון הטבע.

לכן, ביום חמישי, צריך היה לעשות הערכת מצב מהירה, ולקבל את ההחלטות הנכונות. וזה נעשה: בלי קשר לטענות על בידודה המדיני של ישראל בעולם - העולם מתייצב לצידנו. כאשר מתרחש אסון בסדר גודל כזה, לא מתעסקים בדקדוקי עניות. בלי קשר למחסור בציוד כיבוי האש - הושלט סדר גם בנעשה על הקרקע.

נזכור לרגע מה אירע כאן בתקופת מלחמת לבנון השנייה: בעוד כוחות צה"ל מסובכים בלחימה לא מוצלחת במיוחד בין "שמורות טבע" של חיזבאללה, ספג העורף הישראלי מטחי רקטות - וידו של השלטון המרכזי התפוגגה. "ואקום שלטוני", קראה לזה ועדת חקירה של ועדת החוץ והביטחון. אל מול האסון בכרמל, ולמרות נתוני הפתיחה הגרועים, ולמרות התחושה הקשה לנוכח מותם הטרגי של יותר מ?40 בני אדם - הושלט מהר סדר. ניתנו הנחיות. אלפים פונו מבתיהם. שום דבר לא פסק מלפעול.

קשה לדעת לאן ינשבו הרוחות בוואדיות של רכס הכרמל. קשה לדעת אם הרע מכל מאחורינו. יהיה צורך לעשות שידוד מערכות רציני במערך כיבוי האש. אבל באשר לניהול המשבר מרגע שפרץ, לפעמים גם האמת היא אופציה, גם אם חלק מכלי התקשורת לא יאהבו אותה. הנשיא לשעבר בוש שגה כאשר לא התייצב מיד במוצב הפיקוד באסון הסופה קתרינה, שהחריבה את ניו אורלינס. הנשיא ברק אובאמה טעה כאשר לא נטל לידיו מיד את מושכות הטיפול באסון כתם הנפט. ראש הממשלה נתניהו צדק כאשר עלה למסוק וטס היישר למוצב הפיקוד באוניברסיטת חיפה. באסון הטבע החמור ביותר שאירע במדינת ישראל, דווקא על משמרתו, הוא נטל את הפיקוד, ועמד במבחן האש האמיתי הראשון שלו - בכבוד.

מהלכו של נתניהו משתלב ברוח דעת הקהל. אל מול אסון הטבע, שוב הוכיח הציבור הישראלי את בגרותו, ואת נכונותו לתרום, לעזור, לחבק. אנחנו מורגלים בציניות ובציניקנים, בביקורת ובלעג. אבל בימי מבחן אמיתיים, הציבור הישראלי מוכיח כי הוא מוכן להתמודד, יחד, מול הצרות הפוקדות אותנו.