שריפה, אחים, שריפה: שנים של "סמוך"

פרשת השבוע שקראנו אתמול, פרשת "מקץ", מתארת את עלייתו של יוסף לגדולה. במה התבטאה מנהיגותו? באחריות מוחלטת לעתיד. בשבע השנים הטובות ומלאות השפע נערך יוסף למשבר הלאומי הכבד, שבע שנות הבצורת והרעב שתבואנה אחריהן. הוא כה הצליח במשימתו, עד שבשנות הרעב לא כילכל רק את מצרים, אלא את כל ארצות המזרח הקדום.

תפקודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במשבר עצמו ראוי לשבח. בשלב מוקדם הוא הבין את חומרת המצב, היטיב להגדירו כאסון לאומי, נטל פיקוד על ניהול המשבר, היטיב להפעיל את גורמי הביטחון וניהל היטב את המגעים הבינלאומיים לגיוס הסיוע. הוא דיבר אל האומה, הופיע כמנהיג, השכיל לומר דברי ניחומים לצד הבעת אמון וביטחון בכוחות ההצלה והביטחון, בלי לטייח את חומרת המצב.

לצד זאת יש לציין לשבח גם את תפקודן של מערכות החירום הלאומיות והאזוריות, ואת השיפור המשמעותי לעומת תת?התפקוד במלחמת לבנון השנייה. ומובן שהתרגשנו מנחישותם ומגבורתם של הכבאים, השוטרים והמתנדבים שנלחמו בפועל באש, ויש להעלות על נס את גילויי ההתנדבות של הציבור הרחב, הרוצה ונכון לסייע.

אולם כל אלה הן התמודדויות נאותות עם משבר לאומי נורא שלא נמנע, אף שאפשר היה למנוע אותו. העובדה שהאסון לא נמנע אינה כוח עליון ואינה גורם טבע, אלא תפקוד שלטוני לקוי לאורך שנים רבות. ממשלה אחר ממשלה, ראש ממשלה אחר ראש ממשלה, שר פנים אחר שר פנים בישראל פעלו בעניין מתוך תרבות ומנטליות של "סמוך", "יהיה בסדר" ו"לנו זה לא יקרה". הקלישאה, שלפיה פיקח יודע לצאת ממצב שחכם לא היה נכנס אליו, לא כל כך עבדה הפעם כיוון שלא היינו חכמים למנוע את האסון, וכל פיקחותנו לא הועילה בהתמודדות עימו.

היום תחליט הממשלה על רכישת מטוסי כיבוי וחומרי עיכוב בערה. היום, לקראת סופה של השריפה, תקבל הממשלה את ההחלטות הנכונות, שממשלות קודמות כבר מזמן היו צריכות לקבל. וכך, רק אחרי 41 הרוגים, 13 אלף פליטים, עשרות אלפי דונמים של יערות ומיליוני עצים שהתכלו, נקבל את ההחלטה הנכונה. מדינת ישראל, עתירת ההישגים בתחומים מסוימים, התגלתה כמדינת עולם שלישי בכל הקשור להיערכות לאסון השריפה.

אילו מדובר היה באסון טבע של מכת קור נוראית או מפולת שלגים פתאומית - אפשר היה לומר כי אין למדינה משאבים להיערך לכל תרחיש, בטח לא לתרחיש אשר סבירותו היא אפסית. אבל במדינה חמה ויבשה, הנתונה תדיר לאיום אקוטי של מתקפות טילים, ושלאורך השנים סבלה שוב ושוב מגלי הצתות כחלק מן המלחמה על הארץ - צריך היה להיערך לכך. במדינה רווית שריפות, שרק בקיץ האחרון סבלה ממכת שריפות ענק בכל רחבי הגולן ושרק לפני ארבע שנים, במלחמת לבנון השנייה, חוותה שריפות יער ענקיות בכל רחבי הגליל - כתובת האש היתה על הקיר.

אין לנו ארץ אחרת, גם אם אדמתנו בוערת. אין לנו ארץ אחרת ולא מדינה אחרת, והמדינה האחת שלנו חייבת בשינוי מהותי ומשמעותי לנוכח ריבוי המחדלים החוזרים ונשנים בתחומי חיים רבים כל כך.