ההתרגשות סביב הגילויים של ויקיליקס היא קצת פתטית. שהרי גם אחרי חשיפתם של כל הסודות האלה, ציבור האזרחים לא באמת יודע כלום על האופן שבו מנהלים אותו ראשי מדינותיו. כל הגילויים הפוליטיים?מדיניים שבעולם לא יבטלו את הדמיון בינינו לבין האסירים ב"משל המערה" של אפלטון, היושבים מתחת לפני האדמה ובטוחים שהצללים שהם רואים וההדים שהם שומעים - הם?הם המציאות.
גם במישורי החיים שמעבר לפוליטיקה ולמדינאות איננו קולטים, כמובן, אלא צללים והדים מן המציאות הגדולה והאמיתית. יש הרבה יותר דברים שאנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים, מאשר דברים שאנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים. לא כל שכן יותר מאשר דברים שאנחנו יודעים, או שנדמה לנו שאנחנו יודעים.
ובכל זאת, זרם ההדלפות המדיניות שהציף שלשום בערב את כלי התקשורת של הכפר הגלובלי מזכיר לנו כמה חשוף הוא העולם בזמננו. זה עידן של גילוי, של קץ הסודות שבין אדם לחברו, בין מנהיג לציבורו ובין הורה לילדיו. אף אחד אינו בעל ידיעה ממשית על המציאות האמיתית - אבל גם המעט שנדמה לנו שאנחנו יודעים על עצמנו, או על התחומים שבאחריותנו, חייב תיכף ומיד להתגלות ולהפוך לנחלת הכלל. אם באמצעות תוכנית ריאליטי זאת או אחרת בטלוויזיה, אם באמצעות הדלפה בוויקיליקס למיניהם ואם בפייסבוק או בסתם הודעה כתובה או אפילו מדוברת.
אורו הסודי של החג
כמו שערות, או תאי עור מתים, נושרים מאיתנו הסודות ללא הרף בכל מקום ובכל שעה. כאילו מאליהם הם מתגלים, כאילו לא נבראו בעולם סודות אלא כדי להתגלות, ויפה דקה אחת קודם. תקופתנו מתאפיינת אף בהיחשפות מדהימה וחסרת תקדים של תורת הסוד היהודית, עד שכמעט אין היום יהודי שאינו מכיר, ולו באופן שטחי, מושגים בקבלה שנחשבו בעבר אזוטריים לגמרי, נחלתם של יחידי סגולה ששמרו אותם בסוד כמוס.
בתוך כל אור הזרקורים החושפני והאינסופי הזה, מבליח אורו הסודי של חג החנוכה בזוהר יקר מאי פעם. מלכות יוון לא ביקשה להשמיד, להרוג ולאבד את גופו של עם ישראל - אלא את הסוד שלו. את הווייתו הפנימית, המיוחדת, המוצפנת באורחות חייו ובתרבותו הרוחנית. בתוך מכלול מאמציהם להפוך את המזרח התיכון כולו להלניסטי, ניסו היוונים להטמיע ולהבליע בתוכם גם את האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל, וכמעט שהצליחו בכך, אילולא העז המיעוט החשמונאי להעמיד מול החיצוניות החושפנית של תרבות יוון את הפנימיות היהודית, ומול ההווה החולף - את הנצח.
אור אמיתי, כמו אורו של חג החנוכה, אפשר להדליק רק בשמן מסוים, שמוצאים תמיד דווקא בתוך פך שמן קטן וסודי. הפך הזה תמיד חבוי בין הרבה אחרים, חלקם וירטואליים. תמיד קשה מאוד למצוא אותו, כי יש כל כך הרבה כדים מלאכותיים שנראים, מבחוץ, בדיוק כמוהו. וכמות השמן הסודי והלא מזויף היא תמיד קטנה מאוד, ותמיד נדמה שהיא בשום אופן לא תספיק.
הנס הגדול הוא שהאור הזה חושף ומפרסם מה שראוי לחשוף ולפרסם - בלי לשרוף את המהות הפנימית, שהסוד יפה לה. כמו החנוכייה, הניצבת על אדן החלון או מחוץ לדלת ומאירה כלפי הרחוב והחוץ, בעוד פנים הבית נחבא מאחוריה, כמוס.