בעיצומה של מלחמת "בני אור" ב"בני חושך" התנהל ויכוח שחשיבותו חרגה מן הקטטה המילולית. הראשונים השתבחו בנחישות מאבקה של המשטרה בשחיתות הציבורית. האחרונים טענו כי הושקע מאמץ עודף בחשיפת נותני שוחד ומקבליו על חשבון המלחמה בפריצות לבתים ובגניבת רכב ובפשיעה אלימה.
הוויכוח לא היה ממשי. בפיקודם של דוד (דודי) כהן ואילן פרנקו ושחר איילון ויוחנן דנינו, הגיעה המשטרה לשורה של הישגים חשובים גם בתחומים שאינם מאבק בשחיתותם של הפוליטיקאים. אך ברצותם לשבש את החקירות טענו "בני החושך" כי יותר מדי כחולי מדים עוסקים בעברייני הצווארון הלבן על חשבון הביטחון האישי שתובע הציבור לעצמו.
בחירה לא קלה
מהם העקרונות שינחו עתה את השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ, שבעצמו היה ניצב במשטרה? רק הוא יודע. זה עניין שבינו לבין עצמו. ברור שהציבור יתרעם על בחירת מפכ"ל חדש שיתרכז בתחום אחד ויזנח את האחרים. הוא ירצה מישהו כמו כהן, שיחזיק בזה וגם מזה לא יניח ידו, וצריך להמתין לתוצאה. גם אחרי שיבחר בין המועמדים, המבחן העיקרי יהיה בתחום העשייה.
אין זו בחירה קלה כלל ועיקר, שכן בסוגיית עברייני הצווארון הלבן עלול לחץ פוליטי לכסוס את ציפורני אגף החקירות. דנינו פנה דרומה, ויורשו יואב סגלוביץ' אינו מתכוון להישאר במשטרה אחרי 2012. אם אין כוונה להיענות ל"בני החושך" ולהגביל את המאבק בפשיעת הפוליטיקאים, ראוי לבחור במפכ"ל חדש תוך פזילה לתאריך שבו תיערך מסיבת הפרידה לסגלוביץ', וחשוב מי יבוא במקומו.
נכון לאתמול נותר השר אהרונוביץ צמוד לניסוחו הקבוע כי הוא מתכוון לבחור את המפכ"ל משורות הניצבים המכהנים. אם לא יופעל עליו לחץ חיצוני?פוליטי, נראה כי הבחירה היא בין איילון לבין דנינו, כפי שפורסם כאן כמה וכמה פעמים.
זו בחירה בין טובים. בזהירות יחסית ניתן לטעון כי לאיילון יש יתרון על פני דנינו מפני שמילא יותר תפקידי שטח. הוא היה סגן המפכ"ל ופיקד על המחוזות הקשים בתל אביב וביו"ש, ואילו דנינו הצטיין בשנים האחרונות בחקירות נגד אהוד אולמרט ואביגדור ליברמן ודומיהם, אבל טרם הסתיימה אפילו תקופת פיקודו על דרום הארץ.
הניחוש, רק הניחוש, הוא שאיילון יזכה. רק שדנינו לא יחזור על מעשיהם של אלופי צה"ל, שכאשר נודע כי לא נבחרו, מיהרו לפשוט את מדיהם. סבלנות מעידה על בשלות, על התאמה עתידית לעמוד בראש המערכת.