מחאה וירטואלית

אם השתמשתם לאחרונה בפייסבוק בוודאי גילתם כי גוברות קבוצות התמיכה ומחאה הנוגעים לזכויות בעלי חיים או מקרים של התעללות בהם. מבקשים מכם ללחוץ לייק לימי אימוץ, להגיב על חדשות מסעירות או לשתף תמונות של חתולים או כלבים שנפלו קורבן לאלימות. אחרי הכל, אפשר שמדובר בתופעה מובנת. רשתות חברתיות כפייסבוק וטוויטר עוזרות לאנשים לאחד כוחות עם עוד אנשים שחושבים כמותם, להתאגד ולהיאבק על מטרה משותפת במהירות. אבל, יכול להיות שפייסבוק, טוויטר ופלטפורמות נוספות, רק יוצרים את האשליה הזו ובעצם לא עוזרים לדבר? במאמר שהתפרסם החודש באתר ה'ניו יורקר', נטען כי פייסבוק וטוויטר לא יכולים להוות כוח אמיתי לשינוי חברתי, ושהרשתות החברתיות רק מרדימות את האזרחים. האומנם? יצאתי לבדוק איזה כוח, ואיזו תועלת, יש ל'לייק' בגזרת אוהבי בעלי החיים.

מי שהתחיל את המגמה הם אוהבי בעלי חיים, המפרסמים בסטטוס הפייסבוק שלהם פוסטים הקשורים לנושא. להדס קוז'וקרו, יש ניסיון של 15 שנים בהתנדבות למען בעלי חיים, הרבה לפני עידן הפייסבוק. "לפני הפייסבוק", היא מספרת על ההבדל בעבודה האקטיביסטית, "העבודה באמת דרשה מאיתנו לצאת מהבתים, לחלק עלונים, להעמיד דוכנים, להחתים עצומות ברחובות ולתת הרצאות בבתי הספר. היינו הרבה יותר תלותיים בכוח אדם והיה לחץ גדול של זמן. הפייסבוק נתן לנו פוש עוצמתי ובעצם שיחרר אותנו מכל 'העבודה הפיזית' שנדרשה מאתנו ונתן לנו יתרון של ניצול זמן שהוא יקר מפז".

"כן. בחורף שעבר נפתחה קבוצה בשם 'מבצע ארצי לאיסוף ציוד למען בעלי החיים'. הקבוצה הוקמה כדי לאסוף ציוד, ולתרום אותו לעמותות למען בעלי חיים: שמיכות, כריות, שטיחים, מגבות, סדינים, מזרונים, ספות ועוד. המטרה, לעזור לכל אותם כלבים וחתולים רבים שאין להם בתים ונשארים חסרי אונים מול תנאי מזג האוויר הקשים, ולסייע לעמותות הנזקקות באופן נואש לעזרה. אני התנדבתי ולקחתי על עצמי את תפקיד 'מאספת מרכז'. לשמחתי הרבה קרסתי תחת העומס, כי אנשים הדהימו אותי בכמות האדירה של התרומות. דבר כזה לא היה מתאפשר ללא הפייסבוק".

גם עדי יוזפוביץ, מפיקת אירועים למען בעלי חיים, חושבת שפייסבוק הוא כלי מעולה: " מצאתי חברים טובים שגם חולים על בעלי חיים כמוני, וביחד מצאנו בתים לכלבים וחתולים נטושים. הנה דוגמא 'חמה מהתנור': הרגע עשיתי קישור בין 2 חברות בפייסבוק שלי, אחת מצאה חתול ברחוב והשנייה ראתה את הפרסום אצלי ואמרה שהיא מעוניינת בו, והחתול כבר אצלה בבית המוגן."

"רק לאחרונה היה מקרה מזעזע של רצח חתולים בראשון לציון והמשטרה החליטה לסגור את התיק מחוסר חשודים במקום לחקור. התאגדנו, אוהבי בע"ח והעמותות והחלטנו לקיים הפגנה. להפגנה הגיעו מאות אנשים ולשמחתנו תיק החקירה נפתח מחדש".

עד כאן, אפשר להתרשם מהתועלת של הרשת החברתית להפצת מידע. היא מקלה על אנשים לקחת חלק בתחומים ונושאים שמעסיקים אותם ובעיקר מעלה את המודעות. השאלה היא האם היא גורמת לאנשים לשנות דפוסי התנהגות שלהם? דני גליף, חובב חיות, סיפר באכזבה כי פרסם לפחות 10 פעמים מודעות אימוץ וכולם זכו להתעלמות: " התגובות היו נורא ציניות, 'למי איכפת מהחיות'? 'מה הפכת פתאום ליפה נפש'. בכלל לא נראה לי שפייסבוק יכול לשנות משהו. אומרים שאם מיליון אנשים ישימו תמונת פרופיל של גלעד שליט זה יעזור, אבל זה שטויות. פייסבוק יכול לעשות שלא תהיה כאן מלחמה?".

אז מי צודק? מה מקומם של הרשתות החברתיות בקידום זכויות בעלי חיים? אפשר רק להיזכר בשיחת טלפון שקיבלתי מהלשכה של השר גלעד ארדן לפני כחצי שנה. נושא השיחה היה קבוצת הפייסבוק 'נגד הצעת החוק של ארדן - היתר ירייה בכלבים משוטטים'. דוברת השר לא הייתה יכולה להישאר אדישה לקבוצת ענק של מעל 80,000, וביקשה להציג בתגובה את כל הפעילויות החיוביות שארדן יזם לטובת בעלי החיים. היא הבינה שמדובר בקבוצה עם כוח אלקטורלי אדיר, שיכול לאיים על שמו של השר. בסופו של דבר, היתר הירי בכלבים משוטטים הופסק. יכול מאוד להיות, שההחלטה הושפעה מהכוח הגדל של קבוצת הפייסבוק, ומנגד, יכול להיות גם שבלשכת השר התייחסו להפגנה וירטואלית ברצינות תהומית רבה מידי. אחרי הכל, אנשים שלוחצים 'לייק' הם לא המונים שמציפים את הרחובות.