פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כי כוחה עומד לה

      אם לבעלי החיים בארץ - חיות הבית והמשק – היתה זכות הצבעה להענקת פרס ישראל, אתי אלטמן היתה זוכה בו ברוב קולות. אבל גם אנחנו ההולכים על שתיים יכולים להפיק תועלת מזכייה של אישה שדואגת שנהיה קצת פחות אלימים וקצת יותר מוסריים. תנו לחיות לזכות

      "אל תהיה שפן נסיונות" אומרת הפרסומת של חברת התרופות פייזר, תוך ניצול ציני של הציניות. העובדה ששימוש כה בוטה בנושא של ניסויים בבעלי חיים נעשית על ידי חברה שרווחיה תלוים בכך לא מפתיעה, הרי לא מצופה מהם שישתמשו בתמונה של קוף אזוק שקרקפתו שסועה ומוחו חשוף. העיקר שיעמוד לכם הם אומרים, וכולם מסכימים.

      אבל לא רק ניסויים בבעלי חיים - שעל רבים מהם כולם יסכימו שאפשר לוותר (לצרכי קוסמטיקה ונקיון, נגיד) – זוכים לאדישות מצד הציבור. לאחרונה עומדת על שולחן הכנסת הצעת חוק בעניין איסור על יבוא פרוות. סביר להניח שהחוק יעבור אבל בעקבות התנגדויות של ש"ס, לא יחול על שימוש פרוות בשטריימלים. כנראה שלאלוהים חשוב שכיסויי הראש של מאמיניו יהיה עשוי מפרווה אמיתית (ככתוב: לא תרצח; לא תנאף; לא תחבוש פרווה מזויפת). לצד זה נזכיר את 7 מיליון התרנגולות שחיות פצועות ומרוטות בצינוק הקטן ממידות גופן בשביל לספק לנו ביצים. בכל העולם המערבי הוצאו כלובי הסוללה מחוץ לחוק, בעוד אנחנו בישראל עומדים להשקיע מליונים בבניה של כאלה.

      שומרת על ערכי המוסר שלנו

      מלבד ההתאכזרות הממוסדת, קיימת בארץ גם תופעה של אלימות קשה כלפי בעלי חיים שגם מי שנתפסים ומואשמים בגינה בבית המשפט, זוכים לעונשים מגוחכים כאילו אין מספיק מחקרים המקשרים בין אלימות כזאת לרצח בני אדם. גורי כלבים מוטסים ארצה בניגוד לחוק כדי שהסוחרים ירוויחו עוד כמה שקלים, רוצחי חתולים מסתובבים בשכונות, נערים מכלים זעמם בכלבים חסרי אונים והעולם כמנהגו נוהג.

      אז נכון, במדינה שבה חברי הכנסת בעצמם מתקשים לנהוג על פי ערכי הדמוקרטיה, ובה הפערים החברתיים והכלכליים צומחים בקצב מדאיג, למי יש זמן וכח לדאוג לבעלי החיים. ונכון, למי אכפת מלוויתנים ביפן ומכלבי ים בקנדה כשאנחנו כאן מוקפים אויבים ופוחדים לקיומנו. אבל חברה מתוקנת נמדדת גם על פי היחס שלה לבעלי חיים. וילדים, מוטב שיגדלו לצד בעלי חיים.

      יש מי שדואגים לחברה הישראלית על ידי שמירה על ערכי המוסר והחמלה הבסיסיים ביותר. יש מי שדואגים לבעלי החיים לטובת האנושות. בישראל, הבולטת מכולם בתחום הזה היא אתי אלטמן, מייסדת עמותת "תנו לחיות לחיות". אלטמן פועלת לטובת חקיקה, מגישה תלונות במשטרה, ופועלת לטובת כלבי הים בקנדה באותו מרץ כמו שהיא מנסה לעזור לחתול רחוב פצוע. פעילותה רבת השנים הותירה חותם אדיר על האופן שבו המדינה ואזרחיה מתייחסים להולכים על ארבע, והיא לא מפסיקה להיאבק עבור שמירה על זכויותיהם של בעלי חיים גם כשהכל נראה אבוד. על כל אלה ועוד, מגיע לנו שהיא תזכה בפרס ישראל.