פרשת בר לב: ניצב ומאונך

  • אורי בר לב
ד"ר אביעד הכהן

פרופסור למתמטיקה אינו בהכרח משולש, ומרצה מצטיין לאתיקה אינו תמיד אביר המוסר והמידות הטובות.

החוק קובע מה מותר ומה אסור, ואילו תורת המוסר והאתיקה קובעות מה ראוי ומה אינו. ולמותר לומר שלא כל מה שמותר הוא גם ראוי.

כבר היה לנו רמטכ"ל ושר ביטחון נשוי שלפי השמועה היה רב אמן לא רק בשדה ביטחון המדינה וכיבוש יעדים מבוצרים אלא גם אלוף נעוריהן וכובש ליבן של נשים רבות. בדרך כלל נטו בישראל ובעולם להעלים עין ממעשים אלה שנעשו "ברשות היחיד".

לגבי מעשה שעולה כדי עבירה פלילית או משמעתית אין הנחות. גם אנשי משטרה בכירים אינם פטורים מעולו של החוק והדין המשמעתי. ועם זאת, כאשר מדובר במפקד בכיר, מיטשטשים הגבולות בין רשויות היחיד והרבים. גם כאשר הניצב נמצא במצב מאונך, אין הוא פטור בלא כלום. מעצם הגדרתו, איש ביטחון אינו "יוצא לחופשה" כשהוא פושט את מדיו בשעת ערב, ואין אצלו מושג של בילוי "מחוץ לשעות העבודה".

עניין למשפט הציבור

ככל שמעמדו של אדם בהיררכיה גבוה יותר, כך הוא נדרש לאמת מידה מוסרית וערכית גבוהה יותר, בהיותו - בטובתו או שלא בטובתו - סמל ודוגמה לרבים.

בגידת בן זוג בעמיתו היא מעשה פסול ביותר מבחינה ערכית ומוסרית, ועשויה להצביע לא רק על אופיו ההפכפכני של האדם בדרך הילוכו ברשות היחיד, אלא להשפיע על יכולת תפקודו ברשות הרבים, בתפקידו הציבורי.

גם כאשר המעשה אינו חוצה את קו האיסור, ואינו עניין כלל למשפט הציבורי, יש בו בהחלט עניין למשפט הציבור. כך במיוחד, לחברה המבקשת להציב בפני חבריה אמות מידה מוסריות גבוהות, שמקרינות ומשפיעות על כל מסכת ערכיה ודמותה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully