משאל עם במקום מיצובישי

לא רבים יודעים, וייתכן שחלקים יופתעו, אבל מי שיזם את רעיון משאל העם לפני נסיגה משטחים בריבונות ישראלית היה דווקא ראש הממשלה, יצחק רבין, ז"ל. לפני 16 שנים עלה מוטה גור, אז סגן שר הביטחון, לדוכן הכנסת, להשיב לטענות האופוזיציה שתקפה את רבין על המשא ומתן עם סוריה. שם הפתיע מוטה גור את כל השרים וחברי הכנסת כאשר הודיע בשם ראש הממשלה יצחק רבין כי כל הסכם עם סוריה יגיע למשאל עם. מוטה סיפר לי לאחר מכן כי רבין הודיע לו על החלטתו, שאותה קיבל מבלי להתייעץ עם איש, עשר דקות לפני שעלה על דוכן הכנסת. כך נפל דבר. כך נולד משאל העם.

למחרת ביקרתי את רבין. הוא ישב נינוח על הכורסה. בעודי לוחץ את ידו, הוא אמר לי משפט שאני זוכר עד היום: "כל השרים הם "הלדים" (גיבורים ביידיש) גדולים, אבל האחריות מונחת רק עלי". ואז אמר לי – "העם יחליט". אתמול, עם אישור הכנסת את חוק משאל העם, נסגר המעגל. מבחינתי זו גם החובה שלנו כלפי רבין והמורשת שהותיר אחריו, למרות המאבק הקשה שניהלנו, תושבי הגולן, מול רבין בזמן המשא ומתן.

בכל המצעים של מפלגת העבודה, עד היום, מופיעה התחייבות למשאל עם בנושא הגולן. כל המועמדים של המפלגה לראשות הממשלה התחייבו גם הם לכך. בכל השלבים של החקיקה, עד אתמול, הם היו איתנו. אבל אתמול, לצערי, רק שני אמיצים ממפלגת העבודה שמרו על מורשת רבין: השר שלום שמחון וסגן השר מתן וילנאי, שהם היחידים שתמכו בחוק.

חשיבותו של חוק משאל העם הוא שגם בישראל, בדומה למדינות נוספות באירופה, לא יתקבלו החלטות גורליות בדבר ויתור על ריבונות במקח וממכר מפלגתי, לא במחיר כסא או מיצובישי, אלא באחריות של הציבור הישראלי. על הציבור אני סומך, על הפוליטיקאים קצת פחות. יש לחוק גם תרומה גדולה לדמוקרטיה, בכך שמערכת ההתמודדות על הנושאים הגורליים ביותר לעתיד המדינה עוברת לזירת דעת הקהל. לא באמצעות הפגנות ולא בדרכי אלימות, לא באיומים ולא בתככים - זו מהות הדמוקרטיה. החוק הזה מחזק את ישראל כרפובליקה דמוקרטית.

עם סגירת המעגל, אנו, תושבי רמת הגולן, יכולים להמשיך לעסוק בחיים האמיתיים – בהתיישבות, בחקלאות, בתעשייה, בחינוך, בתיירות, במשפחה ובילדים ולהשאיר את הפוליטיקה לפוליטיקאים, בידיעה ובביטחון שהעם עם הגולן.

* יהודה הראל הוא ח"כ לשעבר בכנסת ה-14 במפלגת הדרך השלישית, ממנהיגי ועד יישובי הגולן ומיוזמי חוק משאל העם, תושב מרום גולן