משאל עם: חג דמוקרטי

אם לא יחול שינוי, הכנסת תצביע בקריאה שנייה ושלישית על הצעת החוק המחייבת משאל עם במקרה של נסיגה משטח ריבוני.

בכל פעם שהחוק עומד להצבעה, מתנגדיו מעלים סייגים המבטאים בורות מביכה.

הטענה המרכזית נגד המשאל היא שהוא מנוגד לדמוקרטיה, או לפחות סותר את רוח המשטר הפרלמנטרי שבו הכרעות מתקבלות על ידי נציגי העם ולא על ידי העם באופן ישיר. טענה זו מופרכת. הטענה שלפיה הצבת נושא מרכזי להכרעת העם מנוגדת לדמוקרטיה מבטאת אי הבנה יסודית של מהות הדמוקרטיה - שלטון העם למען העם. אין אפשרות מעשית לנהל מדינה אלא בדמוקרטיה ייצוגית, זה ברור, אך הכרעות היסטוריות גדולות ראוי להביא להכרעת העם. כך נהוג ומקובל במתוקנות שבדמוקרטיות. הנהגת משאל עם בישראל בסוגיות הנוגעות לריבונות המדינה לא רק תשדרג את הדמוקרטיה הישראלית, אלא תכניס את ישראל למועדון היוקרתי של הדמוקרטיות המתוקנות.

לפי חוקת האיחוד האירופי ההחלטות הנוגעות להצטרפות מדינה חדשה לחוקה, או לקבלה של אמנת מאסטריכט (אמנת היסוד של האיחוד האירופי) לאימוץ היורו כמטבע וכדומה - מחייבות משאל עם בכל אחת ממדינות האיחוד. גם בבריטניה, אם הפרלמנטריזם, ההחלטה אם להצטרף לשוק האירופי המשותף התקבלה במשאל עם ב?1975.

למה דווקא החלטות אלו מחייבות משאל עם? מאחר שההצטרפות לאיחוד האירופי כרוכה בכרסום בריבונותה של המדינה. החלטה כה מרחיקת לכת, כמו שינויים בריבונות, מחייבת את הכרעת הריבון. בדמוקרטיה, גם בדמוקרטיה פרלמנטרית, העם הוא הריבון. לכן החלטות בסדר גודל היסטורי כזה, הנוגעות לריבונות, אין להשאיר למשחק הפוליטי שבו אפשרות של רוב מקרי ואפשרות של החלטה באמצעות סחר מכר פוליטי.

ובחזרה אלינו. אין שינוי משמעותי יותר בריבונות מאשר ויתור על שטח שבריבונות המדינה. אם החלטה כמו המרת מטבע מחייבת משאל עם - קל וחומר שוויתור על שטח ריבוני מחייב זאת.

בעקבות אישור החוק בוועדת השרים לחקיקה, יצא נגדו אהוד ברק בחריפות וכינה אותו "מחסום בפני השלום ופגיעה ברצון העם בשלום". כיצד משאל עם פוגע ברצון העם? לא ברור.

אולם לגבי התנגדותו של ברק למשאל העם בשם השלום, כדאי להזכיר כי את משאל העם במקרה של נסיגה מהגולן יזם לא אחר מאשר ראש הממשלה יצחק רבין ב?1995, בשעה שנשא ונתן עם הסורים על נסיגה מהגולן. רבין היה הגון דיו כדי להבין שאי אפשר לקבל החלטה כזאת ללא אישור העם. טרם החלטתו, הוא הודיע עליה לנשיא קלינטון שקיבל אותה בהבנה מלאה.

למעשה, כל הטענות נגד משאל העם מבטאות פחד מעמדת העם או רצון לעקוף את הציבור באמצעות מניפולציות פוליטיות. קבלת החוק על משאל עם תהיה חג לדמוקרטיה הישראלית. שילוב משאלי עם בסוגיות היסטוריות הנוגעות לריבונות המדינה ישדרג באופן משמעותי את מהות הדמוקרטיה הישראלית. מדינת ישראל לאחר קבלת החוק הזה תהיה מדינה פתוחה ודמוקרטית לאין ערוך מכפי שהיא היום, משום שהיא גם תגרום לאזרחים ליטול חלק פעיל ואחראי יותר בהחלטות על עתיד המדינה.