פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם ח"כ אמסלם יביא ל"מפץ הגדול" של החרדים?

      ניסיון ההדחה של ח"כ אמסלם מש"ס אינו מהווה רק מאבק כוחות, אלא התנגשות אידיאולוגית. מוטי לוי מסביר את הלכי הרוח בשכונות בני ברק וירושלים וחוזה כי המערכת כולה תתנער בעקבות האירועים

      "זו מהפכה. בא חבר כנסת מטעם ש"ס, המגדיר עצמו כחרדי, תלמיד חכם ומחבר ספרים, ואומר שבעצם, הרב עובדיה יוסף לא מתעסק בפוליטיקה ולא נמצא בעניינים, ומקור הסמכות הוא הציבור ולא הרב... הוא כמו הילד שצועק שהמלך ערום", במילים אלה מנסה הדר לפשיץ, דוקטורנט למדעי המדינה באוניברסיטה העברית החוקר את החברה החרדית וחבר בתנועת נאמני תורה ועבודה, להסביר לוואלה! חדשות את משמעות מעשיו של חבר הכנסת הרב חיים אמסלם בשבועות האחרונים.

      קשה לבלוע את הרב חיים אמסלם. לא רק לחרדים קשה לבלוע אותו, אלא גם לחילונים. לתקשורת ולפוליטיקאים לקח בשבוע האחרון כמה ימים בכדי להתעשת ולהבין שהמהלך להדחתו איננו עוד מהלך פוליטי רגיל של היפרדות חבר כנסת ממפלגתו. אמסלם מוביל מהפכה של ממש שמעירה בתוך הציבור החרדי רגשות עזים. אלי ישי לא יצא להילחם באמסלם, אלא במהפכה הזו, המאיימת על קיומו וקיום מפלגתו.

      בכדי להסביר טוב יותר את משמעות הדברים, לפשיץ חוזר לסוף שנות ה-80 "בעבר היה למפלגות החרדיות גוף שנקרא 'מועצת גדולי התורה', זה היה גוף מעין-דמוקרטי שישבו בו רבנים המייצגים זרמים שונים, דנו יחד וקיבלו החלטות באופן קבוצתי", הוא משחזר. אך המשחק ה"מעין-דמוקרטי נגמר עם עליית כוחו של הרב אליעזר מנחם שך. הרב שך החל לתפקד בתור הקובע היחיד בציבור הליטאי, ואף פעל להקמת תנועת ש"ס עבוד הציבור הספרדי שלא זכה לייצוג.

      העובדה שרק רב אחד הוא המחליט, יצרה לדבריו של ליפשיץ "מצג שווא, כאילו ה'גדול בתורה' הוא הקובע. והפוליטיקאי הוא רק שליח שהולך ל'גדול בתורה' והלה אומר לו מה לעשות". בפועל, אומר ליפשיץ, הגדול בתורה הוא פוסק דתי, העסוק כל ימיו בלימודים, אינו בקיא במורכבות ההחלטה הפוליטית, וניזון בעיקר מהדברים שאומרים לו אנשי חצרו הפוליטיקאים שבאים להתייעץ איתו. "נוצר מצב בו הפוליטיקאי עושה עם הרב מניפולציות", מסביר החוקר ומוסיף כי ש"ס העתיקה את המודל הזה אחד-לאחד מהחרדים האשכנזים. וכאן נכנס אמסלם לתמונה, ומנפץ את המודל לרסיסים בפניהם של ראשי המפלגה.

      הידידות עם עובדיה יוסף

      למעשה, את העובדות ש"חשף" אמסלם בנושא זה יודעים מחוץ לציבור החרדי כבר זמן רב ואף אומרים אותן בקול רם. הטעייתו של הרב עובדיה יוסף על ידי שרי ש"ס, על ידי סילוף העובדות והצגת מצגי שווא בפניו, היא אחת מהטיעונים הנפוצים נגד תנועת ש"ס בכל הנוגע לפזילתה שמאלה, גם בהקפאה הנוכחית. רק בשבוע האחרון, בכנס הרבנים של הציונות הדתית שנערך בירושלים, קרא הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן, לשרי ש"ס, להפסיק להסתיר מהרב עובדיה עובדות בנוגע להקפאה, ולומר לו כי ללא תמיכתם ההקפאה לא תעבור. "תגלו אומץ לב. תאמרו את האמת" יצא שפירא בקריאה לש"סניקים.

      בפעם הקודמת בה ניסה אלי ישי להדיח את אמסלם מהמפלגה, החליט הרב עובדיה יוסף לקרוא לאמסלם ל"שימוע לפני הדחה". השימוע, שהיה אמור להיגמר בזריקתו של אמסלם מהמפלגה, נגמר בידידות ובחיבה בין השניים. "אמסלם מדבר בשפה של הרב עובדיה, הוא מדבר בשפה הרבנית", מפרש לפשיץ את הפגישה ומעריך כי "ייתכן שש"ס הפסיקו את ההתקפה שלהם כעת נגד אמסלם מאחר שהם חוששים מחזרתה של הפגישה הקודמת".

      שתיקתם הרועמת של חברי הכנסת של ש"ס בשבוע האחרון שיחקה היטב לטובתו של אמסלם. "מלכתחילה לקחו בש"ס ח"כים חלשים ונטולי דעה אישית", הסביר אחד ממקורביו את הציות המוחלט של כל חברי הסיעה לדרישתו של ישי שלא להתייחס לנושא. אמסלם, על רקע זה, מייצג את הייחודי והשונה, זה שחושב לבד, וזה שיש לו מה לומר גם בלי לשאול את הרבנים. לדברי מקורביו, זו גם התכונה שמפחידה את אלי ישי, נטול הכריזמה, שמעלתו היחידה, גם לפי תומכיו, היא יכולתו להוריד את הראש ולבטל את דעתו בפני "דעת מר"ן", הרב עובדיה יוסף.

      "מפץ גדול" ו"מפץ קטן"

      באשר לעתיד, לפשיץ מצייר שני תרחישים אפשריים לבחירות הבאות: "מפץ קטן" או "מפץ גדול". במסגרת ה"מפץ הקטן" אמסלם חובר למפלגה אשכנזית בשם "טוב", כוכב עולה עם נציגים במועצות הערים החרדיות כבר היום. "טוב" חרטה על דגלה שילוב של עבודה יחד עם לימוד תורה וקיום מצוות, ערכים להם אמסלם מטיף בעצמו. במידה ויחברו, יוכלו "לגנוב" קולות גם מהמפלגות הדתיות הלאומיות. לחיבור יש תקדים: בשנת 1984 כשרצו סיעות פא"י (פועלי אגודת ישראל), שדגלה גם היא במצע ה"תורה עם עבודה", ומצ"ד (מחנה הציונות הדתית) לכנסת, הן קיבלו ביחד שני מנדטים ונכנסו אל הכנסת האחת עשרה.

      ב"מפץ הגדול" של ליפשיץ, נכנס גם אריה דרעי לתמונה. במקרה כזה המפלגה שתקום היא סיפור אחר לגמרי, ותשלב חרדים, דתיים וחילוניים. על פי ההערכות, פעולה כזו תרגום לשידוד רציני במערכותיהם של המפלגות החרדיות. למרות התלהבותו שעל פי מקורביו, אמסלם מתלהב מהרעיון, אריה דרעי לא ממהר להזדהות עמו או לחבור אליו. בינתיים הוא צופה מן הצד, לא תומך ולא מתנגד, נותן לאמסלם לרוץ לבד. דרעי מבין שבהשוואה לאמסלם לו יש הרבה יותר להפסיד ולא כדאי לו לקחת סיכונים. לכן בשלב זה אם דרעי ירוץ, הוא ירוץ רק על בטוח.

      לפי שני התרחישים של ליפשיץ, השבוע האחרון החליש את ש"ס בכל מקרה. הציבור זיהה אלטרנטיבה לדוקטרינת הדיקטטורה הרבנית. הפוליטיקה החרדית שמאופיינת בדרך כלל באנמיה כרונית, קיבלה פתאום צבע לפניה. אמסלם החזיר לרחוב החרדי את הוויכוחים האידיאולוגיים מלאי הפאתוס הדתי שכבר החלו בשנים האחרונות להעלות אבק בארכיוני העיתונים החרדיים. אם בבחירות האחרונות המפלגות החרדיות פשוט לא התרוממו מבחינה אלקטורלית, ומצביעיהן החלו לזלוג לאיחוד הלאומי ולמפלגות נוספות, הרי שבבחירות הבאות יש להן ממה לחשוש. אמסלם יראה להן שיש להן גם לאן לרדת.

      לפניות למוטי לוי - דוא"ל: Moti.Levi@walla.com