התנגדות בוועדת הכספים להצעת משרד האוצר בחוק ההסדרים, לאפשר העברת מידע מקוונת דו-כיוונית בין רשות המסים לרשויות המקומיות. העברת המידע נועדה על מנת להימנע ממתן הנחות בארנונה למי שאינו זכאי לכך. הוועדה קראה היום (חמישי) לאוצר להימנע כמה שיותר מפגיעה בזכות לפרטיות.
עו"ד מיכל הנר-דויטש מרשות המיסים אמרה שההטבות לתושבים ברשויות מגיעות לכ-2 מיליארד שקל בשנה ומתוכם, למעלה מ-800 מליון שקל מוערכים על ידי רשות המסים והרשויות המקומיות כניצול לרעה של מנגנוני קביעת הזכאות. החלת החוק תגדיל את הכנסות המדינה באותם 800 מיליון שקל ותעניק הטבות דוגמת הנחה בשיעור 90% בארנונה לזכאים באמת, לטענת רשות המסים.
רשות המסים דיווחה כי כיום עיריות שוכרות חוקרים פרטיים לחשיפת רמאויות. "העברת מידע מרשות המסים תחסוך את החקירות ותמנע רמאויות. הדבר יקל על הזכאים, בכך שיפטור אותם מביורוקרטיית הגשת מסמכים", אמרה הנר-דויטש. כלכלנית מרכז המועצות המקומיות, הדסה אלמוג, אישרה שמועצות אזוריות מקיימות חקירות אודות מבקשי ההטבות.
חברי הוועדה הביעו אי נחת בנוגע להצעת החוק. ח"כ חיים אורון (מרצ) אמר שהחוק יתנכל לשכירים ודווקא מי שאין לו תלושי שכר מסודרים אבל מחזיק בארבעה בתים - יוכל לזכות בהטבות. יו"ר הוועדה, משה גפני (יהדות התורה), הביע חשש מכך שהחוק יפגע באוכלוסיות חלשות שנזקקות להטבות מהרשויות המקומיות. גפני שמבקש לסייע לרשויות המקומיות, אמר בדרך אגב, שבכוונתו לפנות לאוצר על מנת להגיע להסכמה שהחוק יאושר ובתנאי שהרשויות יזכו לקבל את מענקי האיזון. הוא הוסיף שיש בחוק משום הלאמת השלטון המקומי. ח"כ אלי אפללו (קדימה) המתנגד לחוק, אמר שזהו חוק מיותר שיפגע בחלשים.
ח"כ אמנון כהן (ש"ס) טען שהמדינה רואה באזרחיה רמאים כל עוד לא הוכיחו אחרת ועל כן מוכנה לפגוע פגיעה משמעותית בזכותם לפרטיות. לדבריו, על המדינה לקבל את הצהרות האזרחים ואם יוכח אחרת, להעניש במלוא החומרה.
ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו), אמרה שלמעשה, החוק מבטל את ועדות הארנונה בעיריות ואומר להן שלא סומכים עליהן בחלוקת הטבות לתושבים. נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד איתי הכהן, אמר שהחוק יוצר תקדים של פגיעה בחיסיון המידע ופגיעה בפרטיות. הכהן קרא להציב חומה בין רשות המסים לרשויות בנוגע לשימוש במידע. עוד אמר, שיש להסתמך על תצהיריו של אדם וכל עוד לא הוכח שרימה, לתת לו את ההטבות ואם יוכח שכן להגביר את הענישה. היועצת המשפטית של מרכז השלטון המקומי, נועה בן אריה, קראה לדחות את החלת החוק, שכן העיריות אינן ערוכות לביטול המנגנונים הקיימים כיום לקביעת זכאות להטבות. לדבריה, החוק פוגע ברשויות, שכן אינו מותיר להן שיקול דעת ומחייבן להסתמך על רשות המסים בלבד.
בדיון על העברת מידע על מספר נפשות והכנסות, הח"כים קבלו על העברת מידע אודות הכנסות בגירים נוספים הגרים אצל מבקש ההטבות, שכן לעתים בגירים אלו אינם משתתפים בהוצאות השוטפות. ח"כ רונית תירוש (קדימה) אמרה שאינה רואה בהעברת נתונים יבשים, כגון תחשיב שכר לכלל הנפשות בבית, פגיעה בפרטיות. לדבריה, הדבר לגיטימי כשאדם מבקש הטבות.
הוועדה דנה גם בהעברת מידע מהרשויות לרשות המסים לצורך קבלת הקלות במסים וכן בקבלת מבקש ההקלות 'אישור תושבות' מהרשות המקומיות. היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד שגית אפיק, אמרה שהתניית ההקלות ב'אישור תושבות' בעייתית, שכן לא ניתן לומר למי שלא שילם ארנונה שאיננו תושב. עו"ד אלעזר במברגר, מהלשכה המשפטית באוצר, אמר שהגדרת תושב תלויה, בין השאר, בעמידה בתשלומים המוטלים עליו ואם איננו נושא בתשלומים, איננו תושב לעניין זה של זכאות להטבות.