רגע האמת של לבנון מתקרב

בית הדין הבינלאומי בהאג צפוי לפרסם בשבועות הקרובים את מסקנותיו בעניין חיסול ראש הממשלה לשעבר רפיק חרירי, ולבנון והעולם כולו כמרקחה. ארץ הארזים רגילה להתערבויות חיצוניות בעניינה, אבל מצעד ראשי מדינות, שרי חוץ ערבים, שרי חוץ אירופאים, ובכירי ממשל אמריקאים שנכנסים ויוצאים ממנה בעת האחרונה כבר לא זכור זמן רב. כולם מנסים להרגיע את הרוחות לקראת פרסום המסקנות ולהשיב את היציבות למדינה.

לפני חמש שנים חוסל בלב ביירות ראש ממשלת לבנון רפיק חרירי. הציבור הלבנוני, שהעריץ את ראש ממשלתו, הפנה את האצבע המאשימה אל סוריה ובעקבות לחץ פנימי ובינלאומי הקים האו"ם ועדת חקירה בנושא.

הדוח הראשוני שפרסמה הוועדה באוקטובר 2005 הצביע על מספר בכירים סורים ולבנונים כחשודים, אולם הוועדה ביקשה להמתין עד לפרסום הדו"ח הסופי לפני שיוסקו מסקנות. בתקופה האחרונה מספר כלי תקשורת שנחשבים אמינים, כמו "דר-שפיגל" הגרמני, דיווחו שהוועדה מתכוונת להאשים במישרין את החיזבאללה באחריות להתנקשות.

מאז לבנון סוערת ומיטלטלת, והעולם מביט בדאגה. אפשר רק להניח עד כמה תרעד הארץ, אם אכן תוטל האשמה על חיזבאללה. היטיבו לחזות זאת נשיא סוריה בשאר אסד, פטרונו של חיזבאללה, שאמר שמסקנות הוועדה "יובילו לחורבן לבנון". הרמטכ"ל גבי אשכנזי הזהיר גם הוא, שאם אכן יואשם בחיסול חרירי, עלול חיזבאללה להשתלט על לבנון ולתפוס את השלטון. לא מעט עיתונים ערבים אף דיווחו על היערכות מיוחדת של הארגון השיעי לקראת פרסום המסקנות, שכוללות בין היתר תכניות להשתלט על צירים מרכזיים ועל ערים.

"אם אכן נואשם במוערבות בחיסול רפיק חרירי," אמר מזכ"ל החיזבאללה חסן נסראללה בנאום שנשא השבוע בכנס פעילי חיזבאללה, "עומדות בפנינו מספר רב מאוד של אפשרויות, החל מלא לנקוף אצבע וכלה במהלך נרחב שיוביל לשינוי פוליטי משמעותי בשלטון". הדברים הללו הובאו בעיתון הלבנוני "אל אחבאר" הנחשב לשופרו של החיזבאללה, ולכן אין ספק בדבר אמינותם. וכשנסראללה מבטיח "שינוי פוליטי" הוא מתכוון לדבר אחד: הפיכה פוליטית.

"אין לאף אחד אינטרס להגיע לפיצוץ בלבנון", מרגיע דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת ת"א, המזרחן פרופ' אייל זיסר. "צריך להמתין ולראות מה תהיינה המסקנות של בית הדין הבינלאומי וחשוב מכך – צריך לראות מה תהיה תגובת ממשלת לבנון. הרי בית הדין הזה פועל בחסות ובמימון ממשלת לבנון וכל החלטה שלה עשויה לשנות את תמונת המצב. אם היא תאמץ את המסקנות של בית הדין – המצב בלבנון עלול להידרדר. אם היא תתעלם מהן – העניינים יירגעו".

"מה שמתגבש הוא ככל הנראה הודעה של ראש ממשלת לבנון סעד חרירי, שבה הוא מתכוון לזכות את חיזבאללה מאשמה ולהלל את תרומתו להגנה על אדמות המדינה", מעריך ד"ר עמרי ניר, מומחה לפוליטיקה לבנונית מהאוניברסיטה העברית. "מתנהל כמובן עדיין ויכוח מתי חרירי יודיע על זה - האם לפני הודעת בית הדין או אחריה? בכל אופן, כל הגורמים בלבנון, ביניהם נסראללה, משדרים אופטימיות זהירה".

"חרירי נמצא כעת בדילמה אמיתית, ודווקא בלי קשר לעובדה שוועדת החקירה עסקה בחיסול אביו הפרטי", ממשיך ד"ר ניר. "אם הוא יודיע הודעה כזו, אז בעצם המצב ימשיך להיות כמו שהוא היום, והוא ימשיך להיסחט על ידי חיזבאללה. אולם אם הוא יאמץ את מסקנות הוועדה וחיזבאללה אכן ישתלט בכוח על לבנון – זה דווקא עשוי להועיל לו יותר משום שזה יעיר את הקהילה הבינלאומית ואת מדינות ערב ויציג להם בצורה מהותית ומוחשית מה קורה בלבנון".

אך במזרח התיכון קשה לצפות את העתיד. רבים מעריכים אמנם כי בחוכמתו שירש מאביו, יצליח חרירי למצוא נוסחת פשרה שתרגיע את חיזבאללה, אולם קיימת גם אפשרות שחרירי יאמץ את המסקנות של בית הדין. ואז? "העניינים עלולים לצאת מכלל שליטה", מזהיר פרופ' זיסר. "אם ממשלת לבנון תאמץ את המסקנות – חיזבאללה יכול לעשות מפגן כוח כזה או אחר אך איני חושב שיש לו עניין להביא לפיצוץ מוחלט. אני מניח שמה שיהיה זה הפגנת כוח או איום טקטי אך אחרי זה יגובש הסכם שירגיע את המצב. אני לא חושב שתפרוץ מלחמת אזרחים, בעיקר כשהמחנה האנטי-סורי אינו מעוניין בכך".

ד"ר ניר מסכים להערכה, וטוען כי במקרה הקיצוני ביותר עלול חיזבאללה להשתלט על מוסדות שלטון: "מלחמת אזרחים של כמה שנים לא תפרוץ, משום שחוץ מחיזבאללה – לאף גורם אין נשק. מה שכן יכול להיות הוא מעין בליץ צבאי וכיבוש אזורים אסטרטגים. חיזבאללה עלול להשתלט על מוסדות השלטון הפעם, אבל הוא לא יהפוך את לבנון למדינת הלכה שיעית. הוא אולי יביא לבחירות חדשות או להצבת אישים מהמחנה שלו לתפקידים המרכזיים: כלומר, חיזבאללה אמנם שיעי אך הוא ישאיר את הנשיא מרוני, את רה"מ מוסלמי-סוני ואת יו"ר הפרלמנט שיעי, אלא שכל האישים שימלאו את התפקידים האלה יהיו חברים במחנה שלו. זה המקרה הקיצוני ביותר שאני יכול לצפות".

המצב בלבנון שביר, והעולם נמצא בדילמה אכזרית וקשה: מצד אחד הוא צמא לשקט בכל מחיר ולשם כך הוא חייב "לטאטא" את מסקנות בית הדין, אולם מצד שני הוא גם רוצה צדק בכל מחיר, ועל מנת להשיג זאת הוא חייב להרגיע את חיזבאללה - משימה קשה עד בלתי-אפשרית. "הנוסחה שתימצא היא שהעולם יאמר את דברו, יפרסם את כתבי האישום, אך הלבנונים יודיעו מראש שהם לא מקבלים אותם. איני רואה סיכוי שבית הדין יודיע מראש שהוא מוותר על פרסום המסקנות", אומר ד"ר ניר.

"צרפת, ארה"ב ויתר העולם המערבי רוצות צדק אך לא מספיק", מסכם פרופ' זיסר. "הן מבינות היטב שאי אפשר ללכת עד הסוף. מה הנשיא אובמה צריך את כאב הראש הזה? נדמה לי שכולם מעדיפים שהמסקנות יפורסמו ואחר כך כולם יתעלמו מהן, וכך הן יעלו אבק וימותו".