אין זה משנה אם אתה בעד הקפאה או נגדה; אין זה משנה אם אתה בעד מדינה פלסטינית או נגדה; אין זה משנה אם הצבעת לשמאל או לימין; אם אתה אדם הגון עליך להתנגד להקפאה נוספת של הבנייה ביהודה ושומרון. זאת משום שראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, נתן הבטחה שלטונית שהקפאת הבנייה תהיה חד-פעמית, למשך עשרה חודשים, ושלאחריה ישראל תשוב לבנות ברחבי יהודה ושומרון. לפיכך, השאלה שעומדת על הפרק היא בכלל לא מדינית, אלא היא שאלה של יושר בסיסי. השאלה היא האם אנחנו מצפים מהממשלה שלנו להיות אמינה או לא.
לא כל הבטחת בחירות ניתנת למימוש. לדוגמא, כשמועמד מסוים מבטיח להביא להסכם שלום, הוא ובוחריו יודעים שמדובר על שאיפה בלבד, ושאיש לא יכול להבטיח דבר כזה, שאינו תלוי רק בצד הישראלי. לא כן הבטחה שלטונית. כשראש ממשלה מכהן מתחייב לדבר קונקרטי, כמו חידוש הבנייה ביהודה ושומרון, אין הדבר תלוי אלא בו, ועל כן מחובתו לדבוק בהבטחתו.
כולם אוהבים לגנות את השחיתות ואת חוסר היושר של הפוליטיקאים, אולם שעת המבחן להצהרות הללו היא כשהיושר עומד בניגוד לדעתך הפוליטית. הימין, לדוגמא, יכול היה לדעת כבר מימות סברה ושתילה שאריאל שרון הוא לא אדם ישר. זה לא הפריע לימין לתמוך בו, כל זמן שחוסר היושר שלו נוצל לצרכיו. אולם לימים התברר לימין שכשפוליטיקאי אינו עוצר באדום, לא תמיד הקו האדום שאותו יחצה הוא זה שרצוי לך. רק כשההצהרה של שרון לפיה "דין נצרים כדין תל אביב" נשטפה בים הציניות והדורסנות שלו, וגוש קטיף נחרב עד היסוד, למד הימין את הלקח.
יושר מעל פוליטיקה
היום הוא שעת המבחן של השמאל. יש לצפות מן הפוליטיקאים הישרים באגף השמאלי להתעלות מעל ליצר הפוליטי, ולהצהיר בריש גלי: "מר נתניהו. לא זו בלבד שאנו חפצים בהקפאת הבנייה ביהודה ושומרון, אלא שהיינו רוצים לראות אותך מפנה יישובים וחותם על הסכם היסטורי למימוש החזון של שתי מדינות לשני עמים. למרות זאת, אנו דורשים ממך לכבד את התחייבותך, ולחדש את הבנייה. זאת משום שהדבר היחיד שגרוע יותר מן הכיבוש הוא השחיתות השלטונית, הציניות וחוסר האמון של הציבור הרחב בנבחריו". אם נציגי השמאל לא ידרשו מראש הממשלה להיות נאמן להבטחתו, הם יאבדו בכך את הלגיטימציה שלהם לבוא בדרישות כלשהן שנוגעות להיגיינה הציבורית ולהשבת היושר וההגינות למרכז המגרש הפוליטי.
יש להתפלא גם על ארצות הברית, מדינה בעלת מסורת דמוקרטית אותנטית, על כך שהיא דורשת הקפאה באופן כל כך אגרסיבי, כשהמקל המדיני שבידה גדול אף יותר מהגזרים שהיא מושיטה לנו. הרי ארצות הברית הסכימה לנוסחה המקורית של ההקפאה, וידעה היטב שהיא מוגבלת לעשרה חודשים. הלחץ על ממשלת ישראל להונות את אזרחי ישראל הוא לא ראוי, והוא אף מסוכן מבחינתה, משום שאם הבטחה זו תופר, איש לא ייתן אמון בהבטחות האמריקניות הדרושות לצעידה בהמשך התהליך המדיני.
האם מישהו משמאל יעז להפתיע? האם מישהו משמאל יעז לשים את היושר לפני הפוליטיקה?
נחיה ונראה.
* הרב נתנאל אלישיב הוא איש חינוך המלמד במכינה הקדם צבאית "בני דוד" בעלי.