נתניהו לוקח סיכון

בחינת עמדותיו של בנימין נתניהו מלמדת כי במהלך ביקורו בארה"ב הבשילה בליבו החלטה לאמץ אחת משתי החלטות אסטרטגיות:

האחת, שנוכח תהליך הדה?לגיטימציה שנעשה לישראל החליט נתניהו להרחיק לכת במשא ומתן לשלום על מנת לשכנע את העולם פעם נוספת כי גם ברמת הוויתורים הגדולים של אהוד ברק (2000) ואהוד אולמרט (2009) אין הרשות הפלסטינית בבחינת שותפה להסדר. היא אינה חותרת לשים קץ לסכסוך. בגישה זו יש משום נטילת סיכון של הצגת מפות לחלוקת הארץ וויתורים נוספים. אך המשא ומתן יתנהל גם על שאלת הזהות היהודית של ישראל והוויתור על זכות השיבה לפליטים, והכל חייב להסתיים בעת ובעונה אחת.

האחרת, ששיתוף הפעולה עם ארה"ב כה חיוני לביטחונה ולקיומה של ישראל לא רק לטווח הקרוב, שתמורת סיוע מדיני ושתי חבילות ביטחוניות גדולות הוא נכון להיענות לתביעתה ולהאריך את הקפאת הבנייה. מה גם שמדובר בנכונות מוגבלת בזמן.

נתניהו שומר לעצמו את צפונות לבבו. אך כך או אחרת, היה לו ברור כי שבוע לאחר שהתבטא בסיעתו כי "ההקפאה בהקפאה" הוא יסעיר אגפים ימניים בליכוד ובממשלתו, אם יציע להושיט יד לעבר ברק אובמה. התנגדות זו מכבידה עליו מבית, אבל מסייעת לו בארה"ב להדוף התקפות אישיות קיצוניות מהסוג שמנהל נגדו ה"ניו יורק טיימס" באמצעות תומס פרידמן.

נראה כי ראש הממשלה בחר בנתיב קשה, שעלול לפרק את הקואליציה בתוך זמן לא רב, אך אין לו ברירה של ממש אלא להסתכן. בניגוד למה שפורסם, לא נדרש לסיים את המשא ומתן על גבולות הקבע בתוך שלושה חודשים, אבל זו המגמה: לסיים, אם ניתן, או כמעט לגמור. ניסיון אמריקני?פלסטיני לממש את שרטוט הגבולות יאלץ את נתניהו להציג מפה משלו. גם אם בתחילה תכלול את חברון ומעלה אדומים ואריאל בתחומי ישראל בתמורה לחילופי קרקע - ככל שיחולו בה שינויים, כך עלול הימין בממשלה לאיים בפרישה ממנה. אתמול החל בכך אורי אורבך מהבית היהודי, והוא רק סנונית ראשונה.

יש סימנים גואים למתח. הדברים הקשים שהטיח אתמול משה (בוגי) יעלון בראש הממשלה בישיבת שרי הליכוד לא נאמרו ברגע של ריתחה אלא בכוונת מכוון. הוא הוציא נייר שהכין מבעוד בוקר וקרא ממנו.

בני בגין לא נכח, אבל כמה שרים העלו את האפשרות שיפרוש. סילבן שלום תקף בחריפות את נכונותו של נתניהו להקפאה ב', וייתכן שיחבור אל הח"כים ציפי חוטובלי, דני דנון, יריב לוין ואולי גם זאב אלקין (והשר יולי אדלשטיין) שמקיימים היום דיון חירום ובחלקם מאיימים לא להצביע בעד התקציב.

נכון לאמש מובטח לנתניהו רוב בוועדת השרים לביטחון בשיעור של 7:6 ושני שרים מש"ס שיימנעו. רוחות מלחמה (פוליטית?מילולית) החלו מנשבות בחוץ ומאיימות לחדור למשכן הכנסת.