להיות מיעוט: זניח וצודק

בישראל שולט היום רוב ימני שמצטיין בזחיחות דעת מופלגת. זחיחות דעתו של הרוב באה לביטוי בהתנשאות שהרוב הזה מבטא על כל מי שמותח ביקורת על מדיניותה של ממשלת ישראל. עוד מתבטאת זחיחות הרוב בחוקים ההזויים שהרוב הזחוח בכנסת מחוקק כדי לפסול ולבטל, באמצעות חקיקה, את עצם הביקורת על מעלליו הנובעים מזחיחותו.

זחיחות הדעת של הרוב הזחוח באה לידי ביטוי גם בהתייחסות לנשיא ארה"ב כאל פרנס מרוט של איזו קהילה עלובה ונידחת. ואותה זחיחות דעת חגגה את עצמה כשעיתונאים המחניפים דרך קבע לרוב הזחוח שלנו ביטלו עיתונאי בכיר כתום פרידמן כאילו היה איזה כלבלב של פאשקווילים וזאת משום שהעז להתרות בנו שהכשלת שיחות השלום עלולה להמאיס את ישראל על ארצות הברית, הידידה היחידה שנותרה לה בעולם.

ובאמת, מי צריך את ארצות הברית כשהידידה הטובה ביותר שלנו היא זחיחות דעתו של הרוב השולט במדינה? ואותה הרי לא נאבד כל עוד נשמור על זחיחות דעתנו.

ההיסטוריה מספקת דוגמאות רבות של עמים ששילמו מחיר דמים יקר מאוד על התמכרותם לזחיחות דעת שהשתלטה על הרוב. ערב מלחמת העולם הראשונה, כשרוחות מלחמה החלו לנשב באירופה, ביקש ז'אן ז'ורס, מנהיג המפלגה הסוציאליסטית, למנוע את המלחמה על ידי ארגון שביתה כללית של פועלי צרפת וגרמניה. השביתה היתה אמורה לאלץ את ממשלות שתי המדינות היריבות לפתוח במשא ומתן ליישוב המחלוקות ביניהן בדרכי שלום. הניסיון למנוע את המלחמה עלה לו בחייו. ביולי 1914 נרצח ז'ורס בידי לאומן קיצוני צרפתי שביטא במעשהו את דעת הרוב הזחוח שרצה במלחמה והאמין בניצחון קל על גרמניה. עם רצח ז'ורס בטל הסיכוי לשביתה שתמנע את המלחמה. כעבור שלושה ימים פרצה מלחמה בין גרמניה לצרפת. המיעוט הפציפיסטי השולי והזניח שאותו ייצג ז'ורס הובס בקלות על ידי הרוב הלאומני הזחוח משני עברי הגבול. התוצאה היתה 18 מיליון הרוגים.

דוגמה אחרת לזחיחות, הפעם תרבותית, קשורה לסיפורו של ברוך שפינוזה, שהיה מיעוט זניח של אדם אחד בקהילת אמסטרדם. במקום לאמץ אותו אל ליבם, רבני הקהילה ופרנסיה הזחוחים הטילו עליו חרם בהתנשאותם וביוהרתם הרבה. מי עוד זוכר היום את הרב מורטירה, מנהיגה המתנשא והזחוח של קהילת אמסטרדם, שהטיל את החרם על שפינוזה בשנת 1656?

או מולייר, עוד מיעוט זניח של אדם אחד, שנאבק נגד הצנזורה שהטיל המלך על מחזהו "טרטיף" בהשפעת הדתיים שהיוו את הרוב הזחוח בצרפת ב?1664, כשפאריס התמלאה במשמרות צניעות ובצדקנים ומתחסדים שהלשינו על נשים בוגדות והטילו אימתם על נערות ועל נשים שנאנסו להתלבש בהתאם לאופנה הדתית שנכפתה עליהן. ומי זוכר היום את הרוב הזחוח של אותם חרדים מתחסדים שחגגו את ניצחונם לשעה קלה על המיעוט הזניח ששמו מולייר? ואיפה הרוב השאנן והזחוח שבז ולעג לקופרניקוס ולגליליאו גליליי שטענו שכדור הארץ חג סביב השמש?

בין הדברים המעטים ששימחו אותי לאחרונה היתה הבשורה שיצאה מחגיגות ההיכל באריאל - אני שייך למיעוט זניח בישראל. ואם הברירה היא בין השתייכות למיעוט הזניח או לרוב הזחוח, זו זכות גדולה בימים אלה להימנות עם הראשונים.