פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הכירו את התלמידים שמפעילים את קיוסק ביה"ס

      תלמידי בית הספר "הר וגיא" בקיבוץ דפנה מפעילים לבדם את הקיוסק הבית ספרי כחלק מפרוייקט חינוכי. בכיתה יש סידור עבודה, המורים מלמדים יזמות, והנערים מרווחים מאות שקלים בחודש

      כמו בכל בית ספר תיכון, גם תלמידי בית הספר "הר וגיא" בקיבוץ דפנה מתייצבים כאיש אחד בקיוסק כדי לקנות סנדביצ'ים, שתייה קלה ושאר חטיפים. אלא שלא כמו בשאר בתי הספר, בצידו השני של הדלפק נמצאים חבריהם, תלמידי כיתת "בראשית" שמפעילים את הקיוסק במסגרת פרוייקט למניעת נשירה מבית הספר. מה שפעם היה מקום מפלט עבור התלמידים, הפך השנה לפרוייקט יזמות עסקית עם מנוף חינוכי-כלכלי. התלמידים מנהלים את הקיוסק, לומדים כיצד להפעיל עסק ועל הדרך גם מרוויחים כסף כיס.

      בפרוייקט למניעת נשירה התלמידים לומדים שלושה ימים בשבוע, וביומיים הנותרים עובדים. אחרי שנים שבהם הקיוסק הופעל על ידי מפעיל חיצוני והתלמידים לא חדלו מלהתלונן על איכות השירות, החליטו בבית הספר להרים את הכפפה ולהעביר את הניהול לתלמידים. רכזת הפרויקט ומורה בבית הספר, רווית רוזנטל-פלד מספרת ש"בהתחלה מאוד חששנו. בכל זאת הקיוסק היה מקום שבו בורחים משיעורים, מעשנים והוא לא היה מחובר לבית הספר. המטרה שלנו היא שהתלמידים ינהלו את המקום לבד, כרגע יש עדיין פיקוח של מנהלת במקום, אבל את כל הפעולות החל מהזמנות מספקים ועד למכירה הם עושים לבד". גם יגאל גז מנהל בית הספר, בטוח שזה פתח לעסק הפרטי של התלמידים, "בסופו של דבר הם ינהלו עסק קטן וינסו בו את כוחם. את ההזדמנות הזו הם לא יקבלו בשום מקום. אנחנו נותנים את הכלים שאפשר לרכוש לאט וגם את הטעויות".

      ריגול תעשייתי בקיוסקים אחרים

      כשיואב אוחנה מזדמן לבתי ספר אחרים, הדבר הראשון שהוא עושה זה לבדוק את הקיוסק, כחלק מריגול תעשייתי. אוחנה, תלמיד י"ב, עובד בפרוייקט מאז תחילת השנה בקיוסק והתרגל גם למקרים שחבריו מחפשים פרוטקציה, "אני אוהב לראות איך זה עובד אצל אחרים. אני משווה מחירים ובודק את האיכות. אין ספק ששלנו יותר טוב. המחירים אצלנו גם יותר זולים משנה שעברה. את הבאגטים אנחנו אופים במקום, עד הצהריים אנחנו לוקחים הזמנות מהתלמידים כדי שבצהריים הבאגטים יהיו מוכנים. יש עשרות הזמנות וחוץ מזה עוד מלא תלמידים עומדים וצועקים כדי לקבל שירות. אבל אפילו שחבר עומד בסוף התור וצועק ואני מכיר אותו, אני אלך לפי התור. אני מסביר להם שאין בררה ולהם אין בררה אלא לקבל את זה". רוי רחימי, תלמיד י"ב שעובד בפרויקט הייחודי "צריך לדאוג לא לעבור את הקווים של מוכר וקונה. מתייחסים אליך כמובן מאליו, אבל למדנו לעשות את העבודה. זה הכניס בי מוסר עבודה. אני לא יכול לבוא מתי שבא לי". בהתחלה גם ליהונתן אוחנה היה קשה עם דרישות העבודה, "זורקים לך מילים פה ושם. לתלמידים לא משנה מה אתה עושה הם באים ביציאות. פעם אם איזה תלמיד כיתה ז' היה צועק לי כמו עכשיו זה לא היה נגמר ככה", הוא אומר ומחייך.

      עושים גם עבודות ניקיון

      בבית הספר רואים את סימני ההצלחה של הפרויקט. תלמידי הכיתה הפכו לפופולארים, התור במזנון הולך ומתארך וגם התלמידים שהיו רגילים להתלונן על איכות השירות מרוצים מאוד. "המזנון הוא אמצעי לחזק את הלימודים" מסבירה רוזנטל-פלד. כחלק מהמנוף החינוכי, מי שלא משקיע בלימודים או חורג בתנהגותו מהנורמה משלם בהרחקה מהעבודה בקיוסק, ורוב העובדים בו כבר הורחקו לכמה ימים. "פעם אחת הברזתי משיעור אז הרחיקו אותי לשבוע מהקיוסק", נזכר אוחנה. רחימי הורחק לצמיתות וביקש לחזור, "היו לי קצת בעיות. בעיקר אי הכמה עם המנהלת. קיבלתי חודש לא לעבוד. והחזירו אותי. אני לא רואה את זה כמטרה עילאית", הוא מנסה למזער את הנזקים.

      מאחורי הדלפק עושים התלמידים את כל מה שנדרש. החל מהפעולות שמוגדרות ככיפיות שעוסקות בניהול ובמכירה, אך גם בעבודות הפחות קורצות כמו הכנת המצרכים והניקיון. בכיתה יש סידור עבודה, שנבנה על פי הדרישות והתאם לבקשת התלמידים. התלמידים שמקבלים שכר עבור עבודתם מצליחים להרוויח מאות שקלים בחודש. גם ההתעסקות עם כסף מזומן מחייבת אותם לאחריות רבה. אומנם בקיוסק מותקנת מצלמה, אבל גם המנהלים וגם התלמידים יודעים שלמרות הפיתוי, האמון שהם קיבלו ממערכת בית הספר מחייב אותם כפליים. אוחנה, "זה כיף למכור לחברים. אבל למרות שהם מבקשים, אין הנחה". העולם האמיתי בחוץ לא תמיד דומה למה שנלמד בשיעורי היזמות שהתלמידים מקבלים בכיתה. רוזנטל-פלד, "התלמידים מבינים מה זו אחריות, ושאם תמעד אתה תזיק לעצמך".