פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מה יעשה סטודנט שמחכה שנתיים לסטאז'?

      סטודנטים למדעי התזונה מחוייבים לעשות סטאז' בן חצי שנה על מנת להתחיל לעבוד במקצוע. הבעיה היא שבעוד שכ-300 סטודנטים מסיימים את הלימודים כל שנה, יש רק כ-90 מקומות להתמחות

      סטודנטים למדעי התזונה בישראל נאלצים להמתין שנים רבות בחוסר מעש עד שיוכלו להתמחות במקצוע שלמדו. בבתי החולים אין מספיק מקומות פנויים למתמחים בתחום הדיאטניקה הקלינית. משרד הבריאות הקים לאחרונה וועדת היגוי במטרה למצוא פתרון לבעיית המתמחים .

      סטודנטים למדעי התזונה בישראל לומדים בשלושה מוסדות: הפקולטה לחקלאות, מזון ואיכות הסביבה ברחובות, המרכז האוניברסיטאי באריאל, והמכללה האקדמית תל חי. הלימודים נמשכים שלוש שנים, הם מפוקחים על ידי המועצה להשכלה גבוהה ובסיומם מחויבים הבוגרים לעבור הכשרה מקצועית(סטאז') על מנת שיוכלו לעבוד בתור דיאטנים קליניים. בכל שנה מסיימים כ-300 סטודנטים את לימודי התואר במדעי התזונה, אך רק 70-90 מקומות להתמחות מתפנים עבורם. בית החולים "מאיר" בכפר סבא, לדוגמא, אחד מבתי החולים הגדולים בארץ, מקבל רק שני סטאז'רים בשנה.

      הבחירה לגבי מועד תחילת ההכשרה המקצועית של הבוגרים והמקום שבו היא תינתן נעשית על ידי הגרלה שנתית של נציגי משרד הבריאות. הבוגרים משלמים 120 ש"ח למשרד הבריאות כדי להיכנס להגרלה, והמשרד מחליט באיזה בית חולים יעשו את הסטאז'. אותו סטאז' מבוצע רק בבית חולים ממשלתיים ובבתי חולים השייכים לקופת חולים כללית. עלותו 12,000 ש"ח והוא משולם על ידי הסטודנטים ללא תמיכה או מימון ממשלתי.

      יש לציין כי בתקופת ההתמחות שאורכה 6 חודשים, הנערכת בימים א-ה' בכל שבוע בין השעות 08:00-15:00 לא ניתנת משכורת או כל תשלום אחר על ידי הגוף שבו נעשית ההתמחות. מעמד הסטודנט ותעודת הסטודנט נלקחים מהבוגרים עם סיום התואר, כך ששלל הזכויות לסטודנטים גם כן נשללות מהם.

      "מדובר בשערורייה"

      עקב המחסור הגדול בהקצאות לסטאז'רים מוצאים עצמם הבוגרים יושבים בבית 2-3 שנים לאחר ההגרלה, ללא התמחות ולא יכולת או הרשאה לעבוד כתזונאים. נירית פישר [32], בוגרת התואר למדעי התזונה במכללת תל חי סיימה את לימודיה בחודש יולי האחרון. תוצאות הגרלת הסטאז' עבורה מחודש יולי האחרון קבעו כי היא תתחיל את תקופת ההתמחות שלה בחודש נובמבר 2012 בבית החולים "זיו בצפת". עד אז, היא עובדת בעבודות מזדמנות ומנסה לחסוך כמה שיותר כסף לקראת תקופת ההתמחות והתשלום עליה בסך 12,000 שקלים. "מדובר בשערורייה", היא אומרת, "לא ייתכן שאני אחסוך כסף לתקופת התמחות שעליה אני אמורה להרוויח משכורת ! מאיפה אגייס עכשיו אלפי שקלים להתמחות ולכל התקופה שבה לא אוכל לעבוד ?"

      ד"ר דיוה שטל, מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות מזדהה עם מאבק הסטודנטים. במכתב תגובה למצוקתם מלפני חודש הדגישה ד"ר שטל כי על פי חוק, משרד הבריאות אינו אמור לדאוג להכשרה המעשית של הסטודנטים בתזונה אך עושה כן, כדי לסייע להם ככל הניתן, במסגרת המגבלות הקיימות. עוד כתבה שטל כי "המשרד עושה ככל יכולתו למציאת מקומות הכשרה נוספים אך אין הוא יכול לכפות על המוסדות הרפואיים לקיים הכשרה זו".

      לאחרונה הוקמה וועדת היגוי שבה יושבים נציגי המועצה להשכלה גבוהה, משרד הבריאות יחד עם אנשי מקצוע ומומחים בתחומם על מנת למצוא פתרון לבעיית המתמחים במקצוע התזונה.