צחי הנגבי: קלון ושלטון

  • קלון
  • צחי הנגבי
גדעון אלון

צחי הנגבי נאלץ שלשום להשעות את חברותו בכנסת בשל החלטת בית משפט השלום בירושלים להטיל עליו קלון. אבל הוא אינו מנוע מלהתמודד בבחירות לכנסת הבאה ולהתמנות שוב לתפקיד יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ואף לשר בכיר בממשלה. זהו נתון מדהים שחייבים לשים אליו לב.

השאלה היא אם המחוקק שיזם את סעיף ההשעיה המיידית לפני שלוש שנים בלבד (גלעד ארדן) שם ליבו לכך שלפי החוק, אותו ח"כ יוכל להתמודד שוב בבחירות לכנסת גם אם יתקיימו בעוד שישה חודשים בלבד? האם זה הגיוני? והרי איזו משמעות ציבורית יש לענישה המיידית בשל סעיף הקלון, אם אין לו שום השלכות לעתיד מבחינה משפטית?

יש להבין כי קלון הוא פגם חמור. שופט בית המשפט העליון, חיים כהן ז"ל, כתב בזמנו כי "הקלון הוא פגם מוסרי המעיד על בעליו שאין הוא ראוי לבוא בקהל ישרים, וממילא אין הוא ראוי לשאת באחריות ציבורית להחלטות ולמעשים אשר ענייני הכלל ושלום הציבור תלויים בהם".

אולם אין זה מקרי שעבירת הקלון אינה מוגדרת בחוק, משום - כהגדרתה של פרופ' רות גביזון - "מושג הקלון אינו שאוב מתחום המשפט אלא מתחום המוסר". קלון הוא מונח משפטי הנלווה לחלק מהעבירות הפליליות (לא לכולן). כך, לדוגמה, על חבר הכנסת והשר לשעבר חיים רמון לא הוטל קלון בפרשת הנשיקה המפורסמת עם הקצינה בלשכה.

חוק בעייתי

בכמה חוקים נקבע במפורש שקלון פוסל את מי שהורשע בעבירה זו מלכהן במשרות ציבוריות שונות. כך, למשל, חוק בתי המשפט קובע כי הוועדה לבחירת שופטים לא תאשר מינוי של מועמד שהורשע בעבירה פלילית שיש עימה קלון, גם לשכת עורכי הדין רשאית לסרב לקבל לשורותיה אדם שהורשע בעבירה שיש עימה קלון, וגם חוק השיפוט הצבאי מאפשר להוריד בדרגה מי שהורשע בעבירה שיש עימה קלון.

אבל למרבה הצער, בעת שוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה בשעתו בהצעת החוק של השר גלעד ארדן בנושא ההשעיה המיידית של ח"כ שהוטל עליו קלון, היא לא היתה ערה לעובדה שהיא יוצרת סעיף שיעורר לא מעט בעיות.

כאמור, הבעייתיות טמונה בכך שלפי החוק הקיים, ח"כ שהורשע בעבירה שיש עימה קלון, כמו הנגבי, יכול להיבחר בעתיד גם למשרת ראש הממשלה. אמנם אין ספק כי מבחינה ציבורית ומוסרית כאחד יהיה בכך פגם, אבל מבחינה משפטית הוא בהחלט רשאי להתמודד ואף להפוך לראש ממשלה.

לכן ראוי שוועדת החוקה של הכנסת תיזום תיקון בחוק שיקבע במפורש כי ח"כ שהורשע בעבירה שיש עימה קלון (גם אם לא הוטל עליו מאסר בפועל), לא יוכל לחזור ולכהן כשר וכח"כ לפחות במשך שבע שנים. כי אותן אמות מידה שנקבעו על ידי חוק השיפוט הצבאי, לשכת עורכי הדין, הוועדה לבחירת שופטים וגופים אחרים, חייבות לחול גם על נבחרי הציבור.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully