"איך אנחנו, מדינת ישראל, הפכנו למעצמת עוני?", כך שאל אמש(רביעי) מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בערב הנעילה של כנס שדרות לחברה. "איך הגענו לכך, שכל אדם חמישי וכל ילד שלישי בישראל, נחשב לעני, בשנים בהן הצמיחה בישראל היתה מהגבוהות בעולם, והקנתה לישראל אפשרות כניסה ל-OECD?", המשיך לינדנשטראוס ומיד הסביר: "הדבר מוסבר ברמות השכר הגבוהות".
"מול עינינו, מתהווה ישראל שניה, המורכבת מערבים וחרדים, ואסור לנו להשאיר כך את המצב הקיים", אמר לינדנשטראוס. לדברי המבקר, מדינת ישראל נכשלה ביעדים שהציבה לעצמה, להתגבר על העוני: "באוגוסט 2007, הגישה המועצה הלאומית לכלכלה, בראשותו של פרופ' עמנואל טרכטנברג, לראש ממשלת ישראל, את הדו"ח של הוועדה להצבת יעדים למדיניות כלכלית וחברתית. הכוונה היא לשנים 2008-2010. הדו"ח כלל יעדים להתגברות על העוני. הממשלה אימצה את הדו"ח. לצערי, פרסום דו"ח העוני עכשיו מראה, כי היעדים לא הושגו ומצב העוני בישראל נעשה עוד יותר גרוע".
לינדנשטראוס התייחס בציניות לנתונים אותם הגדיר כ"מרנינים". "דו"חות כספיים של חברות ציבוריות מאוד ידועות, הצביעו על כך שבאחת מהן, מאוד מפורסמת, הוקפצו חמישה מבכיריה, לראש שיאני טבלת השכר בחברות הציבוריות. היו"ר נהנה משכר חודשי של 250,000 שקלים ברוטו. מאופציות בהיקף של 8 מיליון שקלים ומבונוס בהיקף של 18 משכורות חודשיות. עלות שכרו של מנכ"ל של חברה סלולרית מצליחה הוא 12.4 מיליון שקלים ושל מנכ"ל חברת תקשורת ידועה ביותר הוא 10 מיליון שקלים".
"איבדנו את הסולדיריות החברתית"
"מה קורה מצד שני, לאלפי העניים בישראל? שאל המבקר. "שכר המינימום הוא 3,850 שקלים לחודש. האם ניתן לחיות עם הפער הזה, שהבאתי רק דוגמה קטנה ממנו? הייתכן שמנכ"ל אחת מחברות הדלק למשל, מקבל היום שכר שגבהו פי 784 משכר המינימום? האם אנו אזרחי ישראל, יכולים להסכים לפער המסוכן הנוצר כאן נגד עינינו? האם 850,000 הילדים העניים, אינם צריכים להטריד את מנוחתינו השכם וערב?".
לינדנשטראוס הוסיף כי "אם ילד עני אינו מסעיר עוד את דעת הקהל והתקשורת, והיא אינה מפנה אליו את הזרקורים וחודרת לעומק הבעיה החברתית בישראל, כנראה שאיבדנו את הסולדיריות החברתית, יסודות החמלה, הרחמים, העזרה לזולת ואפילו את אהבת האדם".
מבקר המדינה הוסיף כי הדברים האלה מציקים לו במשך שנים רבות והוא סבור שיש לדון בהם מחדש, מאחר והם בעלי חשיבות רבה למדינה: "החברה בישראל, מצויה מזה שנים בלבטים קשים על מידת העדיפות שיש לתת לנושאים שונים על סדר היום הלאומי של המדינה. מה קודם למה? הון מול שלטון? תהליכים דמוקרטיים של בניית חברה שוויונית נשלטת בידי ממשלה דמוקרטית כנהוג במערב, ללא וויתור על המצע המפלגתי. אולי בעיות קיטוב חברתיות, בעיות עדתיות, יחסי דתיים חרדים ויהודים ערבים? מה מטריד אותנו יותר האלימות ברחוב, רצח, אונס, תקיפות חבלניות, סמים, שיכרות, דמי חסות, הימורים בלתי חוקיים, בניה לא חוקית או שחיתות, פגיעה בטוהר המידות, מנהיגים רבי עוצמה מאתמול, שהיום נמצאים בהליך משפטי או בכלא? מה עם הקטל בכבישים? תאונות דרכים מול בעיות תקציב לשיפור תשתיות תחבורה? מה עדיף על מה, ומה עם החינוך הגבוה והאוניברסיטאות?". לינדנשטראוס סיכם ואמר כי הוא "אינו בטוח שיש היום, או היה אתמול, מענה ברור וחד משמעי לקברניטים בעניין".
בהכנת הידיעה השתתף פנחס וולף
עדכון ראשון: 21:31