מרשרשים ברשת

כ1.73 מיליארד אנשים השתמשו באינטרנט במהלך 2009, גידול של 18 אחוזים לעומת 2008. 234 מיליון אתרי אינטרנט הוקמו מאז עלה לאוויר אתר ה?WWW הראשון, 47 מיליון מתוכם נוספו במהלך השנה האחרונה. יש היום לא פחות מ?126 מיליון בלוגים פעילים ויותר מ?500 מיליון בני אדם מחזיקים חשבון פייסבוק פעיל. בכל יום נשלחות 247 מיליארד הודעות דואר אלקטרוני ונרשמים 27.3 מיליון ציוצים בטוויטר, 4.25 מיליון מתוכם מלאים בתגובות לטוויט של אשטון קוצ'ר.

קשה להאמין, אבל רשת האינטרנט שרובנו לא יכולים לדמיין את החיים בלעדיה, רק בת 20. המקום הקסום הזה, כיאה למקום שלא נמצא בשום מקום מוחשי, חוגג יום הולדת פעם בכמה חודשים. הודעת האי?מייל הראשונה, הדפדפן הראשון, הרשת החברתית הראשונה (ראו תאריכון). אבל עלייתו לאוויר של דף ה?WWW הראשון לפני 20 שנה בדיוק היא הזדמנות טובה לבדוק את התופעה המדהימה ביותר שהעולם המודרני ניפק לנו ולבחון את השפעתה.

רשת ה?WWW הספיקה להקים אימפריות עסקיות ולמוטט אחרות במהירות ובתדירות שהיתה מספיקה בעבר הרחוק לאלף שנים. היא הפכה ממוצר זניח ואיטי שהיה שמור לחובבי מחשבים לדבר הגדול של האלף השלישי. בדרך היא הספיקה לחוות משבר אימתני שאיים לפוצץ לחלוטין את בועת הדוט.קום ולהתגבר עליו כאילו היה וירטואלי בלבד.

כשסר טים ברנרס לי הבריטי העלה לאוויר בשלהי שנת 1990 את אתר האינטרנט הפתוח הראשון, לאיש לא היה ברור מהיכן יגיע הכסף הגדול. אבל די מהר הבינו בדור המייסדים ובעיקר בקרב הכלכלנים שעמדו לצידם שה?WWW הוא הדבר הגדול הבא. בהתחלה, שנראית היום כמו פרה?היסטוריה רחוקה, מי שהרוויח כסף היו רק ספקי האינטרנט, שסיפקו גלישה איטית להחריד עם חייגן מודם רעשן במיוחד לאתרים רזים ודלים במיוחד, וחברות ה"דפדפנים" נוויגייטור של נטסקייפ ואקספלורר של מיקרוסופט, שניווטו בין האתרים הבודדים שהיו במרחב הווירטואלי.

הרשת התפתחה בעצלתיים גם בעולם וגם בארץ, אבל ברגע שהפקק נפתח וחבלי הלידה של האינטרנט תוקנו, הכסף פרץ בשצף קצף. במבט מהצד אפשר לחטוף סחרחורת מהעוצמה ומהמהירות שבה יצרה הרשת עושר חדש. "אפשר למדוד את זה בקלות", מסביר ד"ר אשר עידן מאוניברסיטת תל אביב. "עד לעידן הרשת פשוט לא היו מיליארדרים בגילאי 30 שעשו את הונם בעצמם כמו סרגיי ברין ולארי פייג' שהקימו את גוגל, או מארק צוקרברג שייסד את פייסבוק. ביל גייטס היה מיליארדר בגיל 30. ברין ופייג' הגיעו למיליארד הראשון שלהם בגיל 28. במקרה של מארק צוקרברג, זה קרה לו כבר בגיל 23. הקצב שבו נולדים מיליארדרים הוא ללא תקדים בהיסטוריה האנושית".

גם במונחי הנפקות בבורסה הפכה רשת האינטרנט למכונת מזומנים עצומה ומפחידה בכוחה. ההנפקה של הדפדפן הראשון - נטסקייפ - היתה בהיקף של כ?9 מיליארד דולר. זה היה באמצע שנות ה?90. גוגל, שהונפקה אחרי פחות מעשור, כבר הונפקה בהיקף של 23 מיליארד דולר. "כתבתי בשנת 2003 (שנה לפני הנפקת גוגל; ח"ש) בבלוג את השאלה: האם גוגל שווה מיליארד דולר?", נזכר עידן בחיוך. "העורכים שלי לא חשבו שזה מצחיק והסתייגו מכך".

בתחילת דרכו של האינטרנט, כשהווב היה בעצם במה שמוגדר כיום גרסת 1.0 שלו, אי שם בין 1990 ל?2003, הגלישה היתה אירוע אינטימי שבו הגולש הבודד צרך מידע ובידור ממנהלי האתרים. כל גולש נדרש להגיע בעצמו (באופן וירטואלי כמובן) לאתרים השונים בעזרת מנועי חיפוש, ודפדפנים שונים והסיומות המפורסמות com ,net ו?org החלו לצבור תאוצה.

המלכה הראשונה של האינטרנט היתה יאהו! שהוקמה בינואר 1994 בידי שני מהנדסים מאוניברסיטת סטנפורד בשם ג'רי יאנג ודיוויד פילו. האתר היה למעשה מדריך דפי זהב של האינטרנט (משעשע במיוחד כי המדריך הצהוב שהיה המלך לפני האינטרנט הודיע בדיוק השבוע שיפסיק את מדריכי הטלפונים הפרטיים בארה"ב). בתקופה של דפדפן נטסקייפ ואתר יאהו! לא היתה מפה מסודרת של רשת האינטרנט. "יאהו! למעשה הפך למפה הזאת, ונטסקייפ היתה המכונית הפרטית שאיפשרה לנסוע בכל הדרכים", מציין ד"ר עידן.

באותה תקופה בערך ייסד בחור בן 30 בשם ג'ף בזוס חנות באינטרנט למכירת ספרים. השם הראשון שבחר בזוס לאתר הוא "קדאברה", אבל מהר מאוד השם שונה ל"אמזון", על שם הנהר הגדול בעולם. אחת הסיבות לשינוי היא העובדה שאמזונס מתחיל באות A, האות הראשונה באלפבית האנגלי. באותם ימים לא היה גוגל ואנשים לא חיפשו את האתר שהם רצו. הם גלשו ל"רשימות" של יאהו!, וכשאתה רוצה להיכנס לראש הרשימה, אתה בוחר באות הראשונה. קצת כמו מגיפת ה?"א.א. מזגנים" שהיתה כאן בשנות ה?70 וה?80.

בזוס סיפר לימים כי עבד בוול?סטריט בשנות ה?90 ולא רצה לפספס את "הבהלה לזהב" של עידן האינטרנט. הוא לקח את המשפחה ונסע עד לסיאטל. היתה זו מעין עלייה לרגל, משום שרבות מחברות המחשבים, ובראשן מיקרוסופט, ישבו אז בסיאטל. לדבריו, כשעבד בתחום המחשבים וגילה שהאינטרנט צומח בקצב של 2,300 אחוזים בשנה "זאת היתה קריאת השכמה. התחלתי לחשוב, או.קיי - אילו הזדמנויות עסקיות יש שם? למרות, ואולי מכיוון, שהאינטרנט עד 1994 היה נטול כל סממן מסחרי, חשבתי לעצמי: אנחנו יכולים להיות שחקני המסחר המקוון הראשונים".

אמזון של בזוס התחילה כחנות ספרים להזמנה מהאינטרנט אך עד מהרה הפכה היא הפכה לאחת הקמעונאיות הגדולות בעולם, והיא מוכרת הרבה יותר מספרים: מציוד למחנאות דרך צעצועים, בגדים, מוצרי מזון ואפילו מכוניות.

הזינוק של יאהו! ואמזון בשנות ה?90 היה מטאורי והיה שיעור ראשון בעוצמה הכלכלית האדירה שעתידה לייצר הרשת. אבל היו לכך שותפים רבים, והם המשקיעים האמריקנים. הם לקו בטירוף הדוט.קום, המרדף אחרי אתרי האינטרנט, והיה גוף שליבה את הטירוף הזה, והוא בורסת הנאסד"ק.

הבורסה הזו, שהיתה בורסה שולית יחסית שהוקמה בשנות ה?70 של המאה הקודמת, הפכה לתחנה האהובה על החברות הווירטואליות בדרך אל הכסף. ההנהלה שלה השכילה להבין במהירות את הקישור בינה לבין החברות האלה שנבנו על הרשת. יאהו! למשל הונפקה בבורסת הנאסד"ק והפכה לחברה ציבורית פחות משנה וחצי לאחר שהוקמה.

היה זה באפריל 1996. פחות משלוש שנים לאחר מכן כבר נכללה ברשימת 500 התאגידים הציבוריים הגדולים של אמריקה שמרכיבה חברת סטנדרד אנד פורס (מדד S&P 500). השווי של יאהו! המריא מכמעט 1.3 מיליארד דולר בתחילת הדרך הציבורית שלה ב?1996, ל?145.3 מיליארד דולר בשיא כל הזמנים בסוף דצמבר 1999, במה שכונה לאחר מכן בועת הדוט.קום. גם אמזון, שמעסיקה כיום יותר מ?30 אלף עובדים והונפקה בחודש מאי 1997, שווה נכון ל?2010 סכום מסחרר של 24.5 מיליארד דולר.
ההתלהבות מהאינטרנט היתה כה מידבקת וכה מהירה, שהשמות הגדולים שיצרה רשת האינטרנט הפכו למפלצות עתק. השווי הפך להיות מסחרר, וכולם רצו מניות ועוד מניות.

במחצית השנייה של שנת 2000 יצא האוויר בקצב מהיר והבועה התפוצצה. אחר כך הגיעו אירועי הטרור של 11 בספטמבר, שאף שלא היו קשורים לעולם האינטרנט והמחשבים, יש הטוענים עד היום שהקידמה וההתפשטות המהירה של המידע היו גורמים שאיפשרו לתשתית הטרור הגלובלית לצמוח כל כך מהר. במאמר מוסגר, נציין שרק לאחרונה אמר ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין כי "יש פעילות סייבר?טרור שעושה שימוש באינטרנט כדי להכשיר ולגייס אנשים לפעילות טרור". דיסקין הוסיף כי "יכולות הטרור האינטרנטי מתפתחות ומאיימות על מערכות של מדינות שלמות". המודיעין שמספקת כיום רשת האינטרנט דומה למה שהיה זמין בעבר למדינות.

אחרי 11 בספטמבר חל משבר חריף בבורסות העולם, שתרם להתרסקות כמעט מוחלטת של מניות הדוט.קום. העולם לפתע נראה ישן ואכזרי ולאיש לא היה כוח להרפתקה הווירטואלית. התקווה שהאינטרנט ייקח את העולם ויהפוך אותו לכפר גלובלי נראתה מתרחקת. מניית יאהו! כדוגמה לאותה תקופה צללה מ?108 דולר בסוף 1999 לשפל של 5.17 דולר למניה, התרסקות של יותר מ?95 אחוז.

למשך תקופה מסוימת של התפכחות, בשנים 2001 עד 2003, נראה היה שהעולם לומד שלא הכל ייעשה בעתיד דרך האינטרנט. חברות ענק קרסו, וחלק מהמשקיעים זנחו את תחום הדוט.קום. גם הקטר שהוביל את תעשיית החלומות, מכונת ההדפסה של הכסף - בורסת הנאסד"ק, איבד מעוצמתו. וכשלא היה אפשר לגייס מיליונים בקלות, העסקים החלו לדשדש.

אלא שאז, בשלהי 2004, במהלך סיעור מוחות בהוצאה לאור בתחום האינטרנט בשם אוריילי, הגה סגן נשיא ההוצאה, דייל דוהארטי, את המונח ווב 2.0. האינטרנט עד לאותה תקופה, בימיו כווב 1.0, היה עולם של תוכן שהוזן ממפעלי אתרי האינטרנט לגולשים. בעידן החדש - היוצרות התהפכו. מעתה גם הגולשים מייצרים את התוכן. זאת ההפיכה של הגולשים לחלק מהאינטרנט עצמו שהפכה למנוע הבעירה העצום של כוחו. וכוח שווה הרבה יותר כסף.

"העוצמה הגדולה של רשת האינטרנט נובעת מאריתמטיקה מאוד פשוטה", מסביר ד"ר עידן. "היא נקראת חוק עוצמת הרשת. עוצמה זו באה מכך שרובנו חיים בעולם הפרה?רשתי. אנחנו חיים בעצם בתקופת האבן. בעידן הפרה?רשתי האריתמטיקה סופרת כך: 1,2,3,4,5,6. אבל בעידן הרשתי הספירה היא בחזקות של 10. ואז 1 בחזקת 10 זה 1. 2 בחזקת 10 זה כבר שישה מיליון".
לשם הדוגמה מציע ד"ר עידן להביט פשוט במבנה של רשת, שהיא סידרה של כבלים שמחברים בין נקודות קצה. "אם יש בן אדם אחד ברשת - אין לו עם מי לדבר. אם יש שני בני אדם יש קו אחד ביניהם. לשלושה בני אדם יש שלושה קווים. ארבעה בני אדם - זה כבר ריבוע עם שני אלכסונים. כלומר זה קופץ ל?6 קשרים".
השינוי הגדול בעוצמה של הרשת קרה לפי ד"ר עידן ברגע שהקווים שהונחו בין בני האדם נכנסו לפעולה. זה התחיל רק ב?2005, כשעידן הווב 2.0 נכנס במלוא עוצמתו לפעולה. "לפני גוגל ופייסבוק אנשים לא נכנסו לרשתות, אלא הוטלו עליהם רשתות. כשיש תקשורת רבים לרבים, רק אז חוק עוצמת הרשת מתחיל לפעול. מאז הרשת התחילה להמריא. המספרים הם בחזקות. עם זאת, הרבה אנשים עדיין מסרבים לקבל את החוק הזה כי הוא לא נראה להם הגיוני".

כבר סמוך לתחילתו של עידן ווב 2.0, חזרה מכונת הדפסת המזומנים לעבוד קשה. גוגל היתה הסנונית השמנה שבישרה את תחילתו של העידן החדש. במועד ההנפקה שלו בבורסת הנאסד"ק (איך לא) באוגוסט 2004 החל מנוע החיפוש להיסחר בשווי של 23 מיליארד דולר. כיום, שש שנים לאחר מכן, גוגל שווה פי תשעה: 200 מיליארד דולר.

אבל כמו שהאינטרנט מצליח להרים ממלכות במהירות מסחררת, כך הוא גם יודע לרסק את מי שלא עומד במבחן הזמן. "אפשר להסתכל על זה כך: ווב 1.0 גמר את הסוס", סבור ד"ר עידן. "יאהו! גמורה, גם מיקרוסופט גמורה. הן בנויות לתוך ווב 1.0. גם אתרים ישראליים שנחשבו למובילים לא מסוגלים להמריא. אם הם לא נותנים לתוכן משתמשים לבוא לידי ביטוי, אין להם תקומה", הוא מעריך.

גם נותני שירות שלא הצליחו להתאים את עצמם לעידן של רשת לכולם נעלמים בזה אחר זה מה"עולם הישן". חברות המוסיקה קורסות בזו אחר זו, והאחרונה שהניפה דגל לבן היא בלוקבסטר העולמית, שהשכירה סרטי וידיאו בעידן שלפני ההורדות החוקיות והבלתי חוקיות גם יחד.

אך למרות הפופולריות העצומה של האינטרנט וכוחו הבלתי נתפס, עדיין לעשות כסף באינטרנט זה לא דבר כל כך פשוט. אם מסתכלים מעבר לענקים העצומים שצמחו ברשת, רבים אחרים נכשלו. הסטיגמה היתה במשך שנים שיש שתי דרכים עיקריות לעשות כסף ברשת: הימורים ופורנוגרפיה. אלא שאם בודקים את החברות שהצליחו בתחומי ההימורים והפורנוגרפיה, רואים שהן לא הצליחו להפוך לחברות הגדולות בעולם.

בתחילת העשור ניסה "ניו יורק טיימס" להעריך את היקף התעשייה, והיא הוערכה אז בסכום די מסחרר של מחזור שנע בין 10 ל?18 מיליארד דולר בשנה. אלא שמחקר של גוף רציני יותר, חברת פורסטר, העריך כמה שנים קודם לכן את התעשייה הזאת במחזור שנע בין 2.6 מיליארד ל?3.9 מיליארד דולר בשנה. האינטרנט היה שווה אז, בימי עידן ווב 1.0, כמיליארד דולר בשנה לפי אותן ההערכות.

ההערכה אם הפורנו באינטרנט הוא עצום כמו השחקנים הגדולים קשה לביצוע. המספרים נותרים בחשיכה, קצת כמו התעשייה עצמה. פה ושם יש חברות שהנפיקו, דוגמת ניו?פרונטיר מדיה (שהנפיקה בנאסד"ק) אבל השווי שלהן אפסי - 36 מיליון דולר. היא אפילו לא נסחרת ברשימה הראשית. עם זאת, האינטרנט כן הצליח לגרום לשחקנים ישנים בתחום הנחשק כמעט לפשוט את הרגל.

בין היתר חברת פלייבוי, שהתפרסמה ממכירת עיתונים ומוספים עם פורנו רך למבוגרים ומניותיה נסחרות בבורסה של ניו יורק, ראתה את השווי שלה צונח מרמות שיא באפריל 1999 בכמעט 80 אחוז לשווי נוכחי של 165 מיליון דולר. זה ממש לא גוגל. זה גם לא אחוז אחד מהשווי של גוגל. גם ההימורים כנראה לא ממש מהווים את עיקר השווי של הרשת, שכן אף אחת מחברות ההימורים באינטרנט לא נמצאת ברשימת החברות הגדולות של נאסד"ק.

מה כן מקיים מסחרית את ווב 2.0? נזכיר שוויקיפדיה, האנציקלופדיה העצומה שבה הגולשים כותבים את התוכן, והיא אחת הדוגמאות הבולטות של העידן החדש באינטרנט, מתקיימת מתרומות בלבד.

אבל נראה שהמודל העסקי של ווב 2.0 נותר פשוט בעולם הפרסום. רשת האינטרנט היא גם מדיה שצוברת עוצמה גדולה יותר מאחיותיה הישנות כמו הטלוויזיה, הרדיו והעיתונות. השוק העולמי מוערך בכ?450 מיליון דולר, וגוגל עדיין מהווה בין 12 ל?14 אחוז ממנו. גם פייסבוק בונה רק על פרסומות ואינה מחייבת את המשתמשים בה.

ד"ר עידן מוסיף בעניין המסחר: "יש מודלים נוספים. גם אפל עם האייפון והאייפד, שלמעשה מחברת את הגולשים בסוג של דפדפן, פועלת כך. מסך הפתיחה שלהם הוא בעצמו דפדפן. אתה לוחץ משם על אי?מייל, קריאת ספרים והאזנה למוסיקה. קל מאוד וכיף לקנות ככה. זה נורא קל - כל כתבי אפלטון ב?4.99 דולר. בחנות זה 300 שקל. בקליק יש לך כל הכתבים שלו.

"אתה מוריד את הקינדל לתוך האייפד, לאפל יש מודל עסקי של קניות, אתה לא מרגיש את זה כי אלה סכומים מאוד קטנים". המסה של מאות מיליוני הגולשים עושה את ההבדל. וכך, בעוד גוגל הונפקה לפי 23 מיליארד דולר ושווה כמעט פי 10 בתוך כמה שנים, פייסבוק, שעדיין לא הונפקה בבורסה, הוערכה בגיוס ההון האחרון שביצעה בשווי של 25 מיליארד דולר. לדעת מומחים רבים, גם זו הערכת חסר.

הכסף מתגלגל באינטרנט בסכומים בלתי נתפסים, אבל אף על פי שכולם נמצאים בו, כולם משתמשים בו וכולם מדברים עליו, לשמחת הגולשים הרוב המכריע של התוכן שנמצא בו ניתן בחינם. בתחילה עוד ניסו ב"ניו יורק טיימס" ובעיתונים שונים בארץ ובעולם לגבות תשלום על קריאת תכנים באינטרנט, אבל מהר מאוד הרעיון נזנח ואתרי העיתונים והחדשות נפתחו לכולם.

גם מלחמות החורמה שמנהלות חברות המוסיקה והפקת הסרטים בהורדות החינמיות והלא ממש חוקיות של סרטים ודיסקים רגע אחרי שהם מופצים לחנויות לא מצליחות בינתיים להשיג את מטרתן. ילדים ומשתמשים פרטיים אמנם נתבעו בבתי משפט פדרליים בארה"ב ונדרשים לשלם מיליוני דולרים פיצויים לחברות הגדולות על ההורדה הפיראטית, אבל עדיין כל פרק של "מד מן" הועלה לרשת דקות אחרי שידורו בארה"ב, וכבר אחרי שעה נרשמו לו מאות אלפי הורדות. רשתות הטלוויזיה השונות כבר נכנעו והן מעלות את התכנים בעצמן לאינטרנט, מי בתשלום סמלי ומי בעזרת הפרסומות הבלתי נגמרות.

האינטרנט אמנם מתקשה לייצר כסף, אבל כשזה כבר מצליח, הוא עושה באבחה מיליארדים רבים ובמהירות הבזק שמותירה את כולנו המומים

האינטרנט בישראל הפך בשנים האחרונות לפריט חובה בכל בית. אם בתחילת שנות ה?90 זה היה עסק מסובך ויקר שעלה מאות שקלים בחודש, היום תמורת כ?100 שקלים יש לכם בבית אינטרנט מהיר 24 שעות ביממה. לפי סקר של מכון TIM, נכון לסוף 2009 גולשים ברשת מדי יום ביומו 4.4 מיליון ישראלים מעל גיל 13.

אבל האינטרנט בארץ הקודש הצליח לעורר עניין לא רק בקרב הגולשים אלא גם בקרב הבנקאים והכלכלנים. היסטוריית האקזיטים של הישראלים שעשו את זה בגדול באינטרנט היא לא מבוטלת, בטח בהשוואה לגודלה הזערורי של המדינה, וישראל נחשבת למעצמת היי?טק שמייצאת רעיונות ועובדים לכל רחבי העולם.

למעשה, האקזיט המפורסם של ICQ, תוכנת המסרים המיידיים שייצרה חברת מירביליס ב?1996 ונעזרה בפלטפורמה של רשת האינטרנט, היה יריית הפתיחה. התוכנה היתה מעין נבואה ראשונה לרשתות החברתיות שבאו כעשור לאחר הקמתה, והיא נמכרה ב?1998 לתאגיד המדיה האמריקני AOL תמורת סכום דמיוני באותה תקופה: 407 מיליון דולר. לחברה היה מזל גדול להימכר רגע לפני התפוצצות בועת הדוט.קום, כי למרות היותה פופולרית בצורה יוצאת דופן היא לא ייצרה שום הכנסות.
AOL, שהיתה ספקית האינטרנט הגדולה של אמריקה באותם הימים, קנתה גם את התוכנה הישראלית הפופולרית להשמעת מוסיקה בשם Winamp בתג מחיר של 80 דולר במניות.

גם אחרי ההתאוששות במחצית השנייה של העשור הראשון בשנות האלפיים, חזרה AOL לבצע רכישות. רק לאחרונה היא רכשה את הסטארט?אפ 5min בתג מחיר משוער של 65 מיליון דולר. הסטארט?אפ הישראלי, שבין המשקיעים בו היה גם עודד קטש, מייצר סרטונים ובעיקר מאפשר לגולשיו לעשות את הפעולה בצורה פשוטה וקלה.

האקזיטים שעשו ישראלים הם רבים מספור, ותרומתה של הרשת לכך נאה גם כן. יאהו! רכשה את דאפר (dapper) הישראלית, שמייצרת פרסומות באינטרנט בטכנולוגיה חדשנית, כך שהן מוצגות לגולשים שהכי סביר שיקליקו עליהן.

בין אתרי האינטרנט המוצלחים שיצרו ישראלים ואחר כך - איך לא - נמכרו לענקי האינטרנט בעולם היה דילטיים, ששמו עודכן בהמשך לשופינג.קום. זה היה אתר השוואת המחירים הראשון בעולם, ובמאי 2005 הוא נמכר לאתר המכירות הפומביות הגדול בעולם אי.ביי תמורת 620 מיליון דולר.