הבאת כלות מאוקראינה אינה מהווה בסיס לתביעה על עבירה של סחר בנשים, אבל יש לשקול שינוי חקיקתי שימנע ניצול ושלילת זכויות מהנשים הזרות - כך הוחלט היום בדיון משולב של ועדת החקירה הפרלמנטרית לסחר בנשים ושל הוועדה לקידום מעמד האשה בכנסת.
סעיף זה, אם יתווסף לחוק, יחול במקרים בהם הנישואים מתפרקים והכלות עוסקות בזנות עבור הסרסורים במשרדי הליווי. חברי הוועדה הבהירו, שהחקיקה המתוכננת אינה מתכוונת לפגוע במוסד השידוכין, שכשלעצמו אינו פסול, אלא להגן על הנשים ממצב עתידי בו הנישואים לא יעלו יפה, או כוונת הנישואין אינה טהורה. במקרים כאלה תוטל אחריות גם על משרדי השידוכין בכדי למנוע עצימת עיניים מצדם. זאת, לאור נסיון בינלאומי שהוצג בוועדה.
מנהלת מחלקת אשרות לזרים במשרד הפנים, בתיה כרמון, אמרה במהלך הדיון כי למשרד מגיעות כ- 30 בקשות בחודש לאשרות לבנות זוג זרות. לדבריה, "הגברים הפונים הינם גברים מן היישוב, מסודרים כלכלית". מנתונים נוספים שהוצגו היום לוועדה עולה, כי כעשרה אחוז מן הנישואין לנשים זרות מסתיימים בכישלון.
הפתרון: מתן אפשרות לזוג להכיר
ח"כ יעל דיין, יו"ר הוועדה למעמד האשה, אמרה כי "מנתונים אלה נראה לכאורה כי הבאת כלות מאוקראינה מהווה הצלחה ופותרת בעיה לשני בני הזוג. אני פונה לאגודה לזכויות האזרח בבקשה כי תשמש כתובת לאותן כלות במידה שיש חריגות מן הנורמה המקובלת בשידוכין". ח"כ זהבה גלאון, יו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית לסחר בנשים, הבהירה כי "אין כוונה לשפוט גברים שבוחרים להינשא לכלות מאוקראינה, אלא למנוע מצב בו הנישואין כושלים והן נותרות בארץ לחסדי הבעל והופכות סחורה עוברת".
נציגי משרדי השידוכין המביאים כלות מאוקראינה, שנכחו אף הם בדיון, הבהירו כי חלקם נישאו כך בעצמם, וכי הכלות אינן נרכשות בכסף. לדבריהם, מדובר בתשלום קבוע עבור ההליך הכולל שירותי משרד, טיסה, מתורגמנים שהייה באוקראינה והוצאות נוספות.
רפי, נציג "החתנים" שנכח בדיון ונישא לכלה מאוקראינה לפני שמונה חודשים, הציע שמשרדי השידוכין יפעלו על-פי קריטריונים שייקבעו על ידי הממשלה, בדרך דומה לפעילותן של עמותות לאימוץ ילדים מחו"ל, וכי משרד הפנים יאפשר מתן אשרת תיירת לאשה השוקלת להינשא כדי לאפשר בחינת מערכת היחסים לפני הנישואין במגמה להקטין מקרי הגירושין.