פרשנות משפטית: קלון (ו)הזדמנויות

למרות ההשעיה המיידית מן הכנסת, הקלון שגזר בית המשפט על צחי הנגבי אינו מסיים - מבחינה משפטית - את פעילותו במישור הציבורי. פרופ' סוזי נבות חושבת שגזר הדין של הנגבי הוא מידתי

פרופ' סוזי נבות

בגזר דינו הבוקר קבע בית המשפט, בדעת רוב, כי במעשיו של ח"כ צחי הנגבי דבק קלון. מושג ה"קלון" משקף התייחסות ערכית- מוסרית, המלמדת על דופי מוסרי חמור שנלווה למעשה.

המשמעות הראשונה של הטלת קלון- היא השעייתו המיידית של ח"כ הנגבי מן הכנסת. חוק יסוד: הכנסת קובע כי חבר כנסת שהורשע בעבירה פלילית שיש עימה קלון יושעה מכהונתו בכנסת מיום הקביעה של בית המשפט. היינו - מהיום. במקרה שחבר הכנסת מושעה - קובע החוק כי רואים את המשרה של חבר הכנסת כ"מתפנה" – ויבוא במקומו המועמד הבא ברשימה שלו. מדובר בהשעיה זמנית עד שפסק הדין יהפוך להיות סופי. צריך לזכור כי מדובר בגזר דין של בית המשפט השלום, הנתון לערעור בפני בית המשפט המחוזי ועל כן איננו "סופי".

למרות הסנקציה הציבורית של השעיה מן הכנסת, הרי שקביעת הקלון איננה מסיימת את פעילותו של הנגבי במישור הציבורי. כיוון שלא הוטל על הנגבי עונש של מאסר בפועל וגם לא מאסר על תנאי, הוא יוכל לשוב ולהיבחר לכנסת בבחירות הבאות. על פניו נשמע הדבר מוזר: הכיצד משעים אדם מחברתו בכנסת בשל עבירה שיש עימה קלון אך לאחר מכן מאפשרים לו בכל זאת להתמודד? התשובה טמונה בהסדרים השונים הקיימים בחוק יסוד: הכנסת, האחד שעוסק בהשעייה והשני שעוסק בזכות להיבחר לכנסת. באשר ליכולת להיבחר לכנסת - השאלה היא שאלת המאסר בפועל. חוק היסוד קובע כי רק מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון ונידון למאסר בפועל של שלושה חודשים או יותר - רק הוא לא יוכל להיבחר לכנסת וייאלץ להמתין 7 שנים. מי שהורשע בעבירה שיש עימה קלון אבל לא הוטל עליו מאסר בפועל- שזהו המקרה של צחי הנגבי - יוכל לשוב ולהיבחר לכנסת. כאן אין חשיבות למועד הבחירות: גם אם הן ייערכו בעוד כמה חודשים, או בעוד כמה שנים, יכול הנגבי להתמודד.

(תוכן מקודם)

השפים המובילים בישראל ילמדו אתכם לבשל - אצלכם בבית

בשיתוף Foody
לכתבה המלאה

השופטים התחשבו בהנגבי

עוד בטרם נקראו נימוקי השופטים, נדמה שגזר הדין של הנגבי, על אף שהטיל קלון במעשיו, הוא מידתי: מצד אחד בית המשפט מעביר מסר ברור לפיו איש ציבור המוסר עדות שקר במסגרת מילוי תפקידו - יישא באות קלון על מעשיו. מצד שני השופטים מתחשבים במקרה הפרטני והמיוחד של הנגבי ומותירים בידיו – לאחר "צינון שיפוטי" עד לבחירות הבאות - את האפשרות לחזור לחיים הפוליטיים, אם ירצה בכך ואם תרצה בכך מפלגתו. בבחינת "קלון והזדמנות".

שאלה שעשויה להתעורר היא מה באשר ליכולתו של הנגבי להתמנות - לאחר הבחירות הבאות - לשר בממשלה. התשובה לשאלה זו אינה פשוטה. חוק יסוד: הממשלה קובע כי מי שהורשע בעבירה שיש עימה קלון ונידון למאסר, לא יוכל להתמנות לשר בטרם עברו 7 שנים. עולה מן האמור כי היכולת להתמנות לשר תלויה, תלויה – בנוסף לקלון, בשאלה האם נידון למאסר.

נראה שבסירובו להטיל על הנגבי מאסר כלשהו, בית המשפט התכוון לאפשר לצחי הנגבי להמשיך בפעילות ציבורית בעתיד, הן בכנסת, הן בממשלה או בכל מישור ציבורי אחר. על כן לכאורה, מבחינת הכשירות הפורמלית ועל פי לשון החוק הוא יכול להתמנות לשר, אלא שבמקרה כזה תתעורר שאלה אחרת והיא האם ראוי, מבחינה ציבורית וערכית, שאדם שהורשע בעבירה שיש עימה קלון יתמנה לשר. בית המשפט העליון בישראל קבע לא פעם כי אין חפיפה הכרחית בין העמידה בתנאים הפורמליים לכהונה במשרה, לבין התאמתו של המועמד לתפקיד מבחינת רמתו האישית, המוסרית והערכית. גם אם המועמד לתפקיד עומד בתנאים שנקבעו בחוק, היינו ב"תנאי הסף" למינוי, אין זה פוטר מהחובה לשקול את התאמתו לכהונה לא רק מבחינת כישוריו, אלא גם מבחינת איכותו הערכית ומידותיו המוסריות. היכולת של אדם לכהן כשר לא תלויה רק ביכולותיו, אלא גם בדמותו המוסרית, בטוהר מידותיו ובניקיון כפיו.

איזון בין הפלילי והציבורי

אם תועלה בעתיד שאלת התאמתו של הנגבי לתפקיד שר, יש להניח כי תעורר דיון ציבורי ואולי אף דיון משפטי. כדאי לזכור כי למרות האמירות הנוקבות של בית המשפט באשר לדרישות הערכיות מן המועמדים לתפקידים ציבוריים ובאשר לצורך בשמירה על אמון הציבור במערכות השלטון, הרי שבית המשפט מאפשר שיקול דעת רחב לממשלה בכל הקשור למלאכת הרכבת הממשלה ומעניק לה מרווח פעולה רחב.

לסיכום, עולה מגזר הדין כי בית המשפט ביקש לאזן בין ההליך הפלילי והמשמעות ה"עונשית" שלו, לבין המשמעות הציבורית והמשך פעילותו של ח"כ הנגבי בתחום הציבורי. מחד, יש הרשעה ויש קלון אך מאידך, הסנקציה הציבורית הנלווית להרשעה איננה החמורה ביותר האפשרית. כרגע מדובר, כאמור, בהשעייה מחברותו בכנסת.

גזר דינו של בית משפט השלום לא מסיים את פרשת הנגבי, שהחלה לפני שנים. יש להניח כי יוגש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, שיתבקש ככל הנראה לבחון שוב את זיכויו (בדעת רוב) מהעבירה של מרמה והפרת אמונים ואת שאלת הקלון.

* פרופסור סוזי נבות מומחית למשפט חוקתי במסלול האקדמי- המכללה למנהל


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully