פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כאב מחמם

      פמלה אנדרסון אולי העלתה מחדש את נושא הפרוות והשטריימלים לסדר היום, אבל מי יודע איך בדיוק עושים פרווה? שלומי עוזיאל, מסתכל לחיות השיערות מתחת לעור

      מעוניינים במעיל פרוות מינק? אולי בצעיף שועל אדום? מה תאמרו על מגפיים מעוטרים בפרוות בונים? על תיק חורפנים? או שטריימל גבוה ומהודר העשוי מזנבות צובלים, כפי שרבים במדינה הזו בוחרים להתגנדר? ברחבי העולם עדיין מהלכים בני אדם עם אופנה שבמקרה הטוב אסורה ובמקרה הרע שנויה במחלוקת. במידה וחלקכם תוהים עדיין לגבי רכישה של מוצר כזה או אחר שעשוי מפרווה, ולרגל ביקורה של פמלה אנדרסון בארץ, אחת המתנגדות המפורסמות בעולם לפרווה, אשמח לעבור איתכם בקצרה על תהליך ייצורה? הידוע לשמצה.

      ברברי פרורסום סתיו-חורף 2010-11 (GettyImages , Ian Gavan)
      מנחשים כמה חיות מסתתרות בתוך המעיל? (אימג'בנק - Gettyimages)

      איך עושים פרווה? קודם כל, פרווה לא עושים. היא צומחת על גופם של בעלי חיים, בדיוק כמו ששיער צומח על ראשי תינוקות. אבל לא פרווה היא פרווה נעימה במיוחד, ולכן החיות שפרוותן פופולארית הן שועלים, ארנבות, בונים, חורפנים, הרמינים (סוג של חמוס), לוטרות, צובלים, כלבי ים, חתולים, כלבים (כן, כן, אתם קוראים נכון), זאבי ערבות, אופוסום וצ'ינצ'ילות. כמובן שאם חשקה נפשכם בפרווה אחרת, נניח של נמר, במחיר הנכון תוכלו להשיג גם אותה. בקיצור, השמיים הם הגבול, או במקרה של פרווה, הגזע האנושי (תרתי משמע).

      הפגנה נגד פרוות (שי אוקנין)
      מפגין נגד פרוות בישראל (צילום: שי אוקונין)

      לאחר שהצלחנו לסמן את סוגי בעלי החיים ופרוותם, יפנו הציידים למלאכת הלכידה. ישנן לא מעט אפשרויות לצייד המתוחכם. הראשונה: מלכודת רגל. מלתעות ברזל חדות, המתוחות בקפיץ עוצמתי, יאפשרו לצייד לרסק את רגלה של החיה, ולקבעה במקום. במקרים רבים החיה נאבקת ללא הועיל, מתישה את עצמה ברצון לחיים, עד כדי כרסום הרגל הלכודה. דרך נוספת ללכידה: שימוש במלכודות גוף. אם אתם תוהים מה היא מלכודת הגוף, אספר לכם שזה גרוע מאיך שזה נשמע. שתי מסגרות מתכתיות מוחצות בטריקה מהירה את גוף החיה שעוברת לתומה ביניהן. מיותר לומר שעמוד השדרה ועוד שלל עצמות מתרסקות ברגע. הציידים, שהם הדרך השלישית, בוחרים את דרך המוות לפי טבעם וטעמם. האפשרויות הן ירייה, הכאה למוות, חשמול או חנק. במידה ואין מספיק ציידים בנמצא, אפשר לפנות לחוות פרוות. אולי זה המקום להוסיף ולציין כי לא מעט מהפרווה המסחרית מגיעה מחוות פרווה- בתי כליאה לגידול בעלי חיים, שאינם רואים לעולם אור יום. שיטות ההרג בחוות לא שונות בהרבה משיטות הציידים. בנוסף, בחווה ההרג הוא בפס ייצור תעשייתי.

      הפגנה נגד פרוות (שי אוקנין)
      ככה נראות החיות לאחר השחיטה (צילום: שי אוקונין)

      בקיצור, שמח בתעשיית הפרוות. אחרי שאת הפרווה המתאימה בחרנו, איתרנו את בעליה, לכדנו, אפילו חנקנו אותם למוות. מה עכשיו? פשיטה, רבותי. את החיה הקשורה תולים על וו במהופך, דוקרים את החלק האחורי של הבטן, או קוטמים את כפות הרגליים, ומפרידים את הבשר מין העור. חשוב לשים לב. לא מעט חיות מתעוררות בזמן הפשיטה. מסתבר שזה כל כך כואב, שזה מעיר ממוות. השלבים הבאים כוללים ניקוי כימי וייבוש של הדם הקרוש, המתבצעים על ידי אנשי מקצוע. מכאן, הדרך לגזירה ותפירה היא קצרה. את השלל היוקרתי והעגום ניתן לעצב לפי הלך הרוח או האופנה האחרונה. הנה, יש לכם עוד מעיל. אגב, למעיל מחיה קטנה כמו ארנבת או צ'ינצ'ילה, יש להרוג עד 100 יחידות. למעילים מחיה גדולה כמו שועל או בונה, 30 יחידות יספיקו. שטריימלים, אולי תוצר הפרווה הפופולרי בישראל (כי מי צריך כאן פרווה אמיתית?), מצריכים לעיתים כ-20 זנבות או במילים אחרות, 20 חיות מתות.

      אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

      פרווה. רובנו מתנגדים לשימוש בה. למעשה לחלקנו יש תגובה אינסטינקטיבית של דחייה, גועל, כאב וסבל. בעולם של דימויים וסמלי סטאטוס כהגדרה עצמית, חשוב להזכיר שוב ושוב, מאין מגיע מעיל יוקרתי או כובע מהודר, ובעיקר מי סובל למוות בשביל זה. עכשיו זה הרגע, להשמיע קול זעקה.