סדרת אילוף

כלבים זעירים מסמנים בבית כתוצאה מתהליך גידול וטיפול לא מתאים והסיבות לכך רבות. הנה חלק מהן: הכלב ישן במיטה שלנו, הכלב עוקב אחרינו בבית לכל מקום שנלך, הכלב יוצא ונכנס ראשון לבית, בזמן הליכה עם הכלב הוא מושך ומשתין בכל פינה ועל כל עץ רענן. כל מאפייני ההתנהגות האלה מצביעים על כך שהכלב הקטן מרגיש שהוא צריך לספר לכולם כמה הוא גדול. זו הסיבה, שהוא מרגיש צורך לסמן בבית.

להלן הצעה לתחילת תהליך שיביא להפסקת התופעה:

ראשית מומלץ ורצוי לסרס כלב שכזה אלא אם כן הינו כלב תערוכות וזיווגים. קחו בחשבון, שבמידה והכלב מתעתד להיות כלב הרבעה אזי יש לשער שהמצב ילך ויחמיר עם הזמן.

אני מציע לך להעביר את הכלב סידרה של פעילויות שימקמו אותו בהיררכיה הנכונה ביותר, כלומר שאת המנהיגה:
א. לכי עם רצועה וקבעי את המסלול.
ב. הקפידי לצאת ולהיכנס מדלת הבית ראשונה .
ג. בזמן שאת לא בבית מצאי לכלב מקום קטן להיות בו כמו למשל תא חינוך או כלוב רשת שימוקם בסלון הבית. שימוש בתא חינוך הוא מניעתי ולא כעונש.
ד. בטיול ברחוב שני את נתיבי ההליכה, כלומר, פעם דיזינגוף ופעם אלנבי.
ה. בטיולים בחוץ נסי להתמקד על 4 מקומות להטלת שתן ובמשך הטיול לא לעצור כשהכלב מבקש.
ו. היי את ראש הלהקה וקבלי בן לוויה ידידותי וחביב.

אני מבין שהפקינז שלך אהוב מאוד ולכן האופציה לוותר עליו צריכה לרדת מהמדף. בנוגע להקאות יש לבדוק עם ווטרינר הכלב את מצבו הבריאותי.

התהליך הטוב ביותר לתיקון התנהגותו הוא גם התהליך הזול ביותר.

פרק א' (שבועיים) - נקבע לכלב מקום בגודל של 60X 60 כך שלא יצא ממנו ושם נאכיל ונטפח בו הרגשה שזהו ביתו. נוציא את הכלב מתא החינוך החוצה - לא נוציא כלל לתוך הבית - שכן חייבים לתקן עיוות שנצבר במשך זמן ארוך. לכלב כבר יש התניות להשתנה בבית.

פרק ב' (שבועיים נוספים) - יש לאפשר לכלב לצאת מהתא לטיול בחוץ ולאחר מכן להחזירו לבית, אך הכלב יהיה מוחזק בבית ברצועה, ינוע וישחק ולאחר כרבע שעה יחזור לתא חינוך.

פרק ג' (שבועיים נוספים) - כשהכלב כבר יודע להתאפק ולעשות את צרכיו בחוץ נאפשר לו להסתובב עם רצועה חופשי בבית, אך תחת השגחה, לזמן של חצי שעה ולאחר מכן יוחזר לתא.

בשלב האחרון נאפשר לכלב להיות חופשי בבית תחת השגחה ורק לאחר שעשה צרכים בחוץ. הכלב ימצא בתא כשאנו לא בבית או ישנים.

יש להקפיד: להוציא את הכלב החוצה מהמקום הסגור ורק לאחר מכן להחזירו לבית; לראות במקום הקטן ביתו ולא תא עונש;
להקפיד על סדר יום קבוע.

הבעיה הנוספת של קפיצה על הספות תפסק משום שהכלב לא יהיה חופשי ולאחר כחודש, כשיתחיל להיות חופשי בבית, יש לתקן את עלייתו לספות ולהוריד אותו, לדחוף או למשוך ברצועה בכל דרך למנוע ולתקן.

אני מציע שתזמיני אליך מאלף לשיעור אחד ולבקש ממנו לעבור איתך על הנושאים הבאים:
- איך לבצע גירוי אברסיבי שיפסיק את הקפיצה על הספות.
- אין לתת לו גירוי אפטיטיבי לאחר שעשה צרכיו בחוץ.
- איך ליצור הכחדה לבעיות הקלאסיות שהכלב שלך צבר.
- אני גם ממליץ לבדוק אפשרות לסרס את הזכר.

בצדק את כותבת שאת מפחדת שינשוך את האחיינים הקטנים. אני מציע לך שהאחיינים ישחקו עם השיצו ללא אוכל ותחת השגחה שלכם.

כמו כן מציע לכם דרך ללמד את הכלב לתת משחקים שהכניס לפיו. כלומר, שיבין את ההבדל בין להחזיק משהו לבין לנשוך מישהו.

את התהליך של לימוד הוצאת המשחקים מהפה והימנעות מנשיכה יש לבצע עם איש מקצוע.

א. התחילו להאכיל את הכלב מהיד כאשר היא סגורה.
ב. אפשרו לכלב לאכול מבין אצבעותיכם כאשר האוכל מונח על צלחת שטוחה.
ג. שחקו עם היד כאשר היא בתוך הצלחת של הכלב.
ד. קחו את האוכל והחזירו לכלב כאשר לכלב אסור לכעוס עליכם.
ה. לקחת משחקים שהוא אוהב ולשים אותם ברוטב בשרי ולתת לו לשחק ולהפסיקו ולקחת את המשחק.
ו. להכניס משחק לפה שלו, להוציא ולהכניס מספר רב של פעמים.
ז. ממליץ להבריש את הכלב, לצחצח שיניים, לא לתת לו לעלות למיטות ולעשות סדרת אילוף עם מאלף,

והחשוב מכל לשמור על הילדים שכן הם ממש לא חייבים להינשך. התהליך של האילוף ישקם את כלבכם, אך לא ישנה אותו באופן מוחלט. שימו לב - במקרים בהם הכלב ינסה לנשוך יש לגעור בו ולאחוז בצוואר בחלק העליון ולומר לו לחדול.