האמן ברנרדו שקולניק נותן לחתולים שלו לחתום על יצירות אמנות

"אני חולה חיות, אני מת עליהם - כלבים, חתולים", מעיד על עצמו אמן האור ברנרדו שקולניק, אשר נודע גם ביכולותיו המיסטיות, ומאחוריו לא רק כ-190(!) תערוכות שהוצגו בגרמניה, ארה"ב, איטליה, ספרד וישראל אלא גם ארבעה חתולים. ב-20 באוקטובר נפתחה "אורצל" תערוכה משותפת לו ולאמנית מירטה אדרי.

"התערוכה מורכבת משני חלקים: אור וצל. התערוכה של האור- אני האמן שמטפל בחלק הזה. אני עובד עם מערכות לדים, מערכות תאורה, עם הרבה אור. האמנית השנייה מירטה אדרי עובדת עם פי בי סי שקוף, עם מערכות תאורה פשוטות שהצל שלהם על הקירות. זה המהות של העבודה שלה. אנחנו – אחד משלים את השני. מכירים שנים, דרך הרוחניות, דרך עבודה בכל מיני תחומים. בתור אמנים התחברנו."

"כשאני עובד בשמן או עובד באקריליק תמיד יש את ה...הם (החתולים) עוברים ומשאירים את העקבות (צוחק). הם חותמים תמיד. הם תמיד חותמים על כל העבודות שלי. תמיד תראה שערות או רגליים של חתול בקצה. החתול הזקן הג'ינג'י מספרד זה קבוע, הוא רואה עבודה גמורה עובר עם שתי רגליים בקצה - קבוע. זה משהו מדהים, הוא צריך לחתום."

"למה שיטריד? זה חלק מהפאן בחיים."

"הטיפ שלי זה לקשור חבלים על הידיות של הדלתות ואליהם כדורים. כשהכדור תלוי באוויר כמעט בגובה הרצפה הם משחקים שעות עם זה פשוט מטפסים, רבים ביניהם על הכדור על החבל..."

"פלסטיק רך. הם יכולים לתלות עליו את הציפורניים."

"לא, לא, אלה כדורים טובים יחסית בגודל של יד. ארבעה שקלים שלושה שקלים בלוינסקי? זה כלום. ומשתוללים... כמה שעות לא נשאר כלום ממנו, הוא מתפורר."

"חבל רגיל של שישה שמונה מילימטר רגיל. קושר כמה ידיות אז הם עוברים מאחד לשני. החבל צריך להיות מספיק עבה שהם יוכלו לטפס עליו."

"זה לא נטרק, זה בית ישן, הרצפה תמיד עקומה בבית ישן (צוחק)."

"הם משתגעים שעות והולכים לישון."


אורצל - מיצבים: מירטה אדרי, ברנרדו שקולניק. הגלריה העירונית לאמנות, מרכז התרבות ע"ש מ. סמילנסקי, רחובות. הכניסה ללא תשלום. מוצג עד ה20.1.2011.