באופן אירוני, אחת הבעיות הגדולות של הישראלים בבואם לבחון מגמות חדשות בארה"ב היא שכל אחד הוא מומחה בעיני עצמו. ח"כים, אנשי אקדמיה, עיתונאים - כולם מקבלים הזמנות לוושינגטון וחוזרים לדווח. בנוסף, יש היום גם מאגר גדול של בעלי תפקידים רשמיים לשעבר המנסים ליישם את ניסיונם מהעבר ולהקיש ממנו לגבי המצב הנוכחי. הבעיה היא שזה לא תמיד עובד.
ניקח, לדוגמה, את האזהרות שהשמיע כלפי ישראל תומס פרידמן, בעל הטור בעיתון "ניו יורק טיימס". פרידמן השווה את ישראל ל"ילד מפונק" משום שטרם נעתרה לקבל את החבילה שמציע לה ממשל אובמה בתמורה להמשך הקפאת הבנייה בהתנחלויות. פרידמן חזר על הערכת המצב המחמירה כלפי ישראל בראיון ל?CNN ששודר גם בארץ.
אך האם טענתיו של פרידמן שישראל עומדת על סף משבר ביחסיה עם ארה"ב משקפות את הלך הרוח האמריקני?
פרידמן הוא אמנם עיתונאי חשוב המייצג סקטור מסוים בממסד הפוליטי בארה"ב, אולם תהיה זו טעות לראות בו את המקור האולטימטיבי להבנת מעמד ישראל בארה"ב. עיתונו, ה"ניו יורק טיימס", איבד כ?13 אחוזים ממחזור ההפצה שלו בתוך שנתיים. לשם השוואה, עלה מחזור ההפצה של ה"וול?סטריט ג'ורנל" והוא כיום העיתון הנפוץ בארה"ב.
גם אחוזי הצפייה של CNN המשיכו לרדת ב?2010 ובמקביל "פוקס ניוז" ו?MSNBC הפכו לרשתות המובילות. בשנות ה?90, פוליטיקאים ישראלים שרצו חשיפה רחבה שאפו להתארח בתוכנית של לארי קינג ב?CNN. כיום, תוכניתו של שון הניטי ב?FOX זוכה לאחוזי צפייה גבוהים פי ארבעה.
הבוחרים מצביעים נגד הממסד הוותיק
מה הקשר בין מגמות אלה בתקשורת האמריקנית לבין בחירות האמצע לקונגרס? התשובה לא מסתכמת בכך שארה"ב הופכת יותר רפובליקנית. הבוחרים האמריקנים אינם מצביעים בעד הרפובליקנים, אלא בעיקר נגד הממסד הוותיק בוושינגטון. הבוחרים הצביעו נגד הוצאות ממשלתיות מופרזות ונגד מפלגת השלטון שהיתה אחראית להן.
למעשה, מה שהחל להתפתח בתקשורת האמריקנית ובקונגרס הוא ממסד פוליטי חדש ומגוון יותר. אמנם, מנהיגי ישראל לא יוכלו לוותר על פנייה לאליטות הליברליות הוותיקות, אבל כעת יש במקביל גוש חדש של מצביעים שמעוניין לשמוע את הבשורה שישראל תחליט שהיא מעוניינת להעביר.
חברי הקונגרס החדשים, בדומה לרבים בציבור האמריקני, תומכים בישראל באופן אינסטינקטיבי. עם זאת, הבעיה היא שמרביתם אינם בקיאים בסוגיה הישראלית.
הדיפלומטיה הישראלית ניצבת כיום בפני חלון הזדמנויות לזכות באהדתם של חברי הקונגרס החדשים. בתוך כך, ההנהגה הישראלית צפויה לעמוד בפני דילמה. ממשלת נתניהו, לאור מעורבותה בתהליך רגיש של מו"מ, נמנעת מלפרסם בהרחבה את עמדותיה בנוגע לסוגיות הבוערות. מנגד, חברי הקונגרס החדשים יהיו מעוניינים לשמוע בפירוט על אודות העמדות שבהן יתבקשו לתמוך, כמו ירושלים מאוחדת וגבולות בני הגנה, סוגיות שבהן תמך הקונגרס ב?15 השנים האחרונות.
איך שלא תבחר ממשלת ישראל להתמודד עם מצב חדש זה, חשוב שלא תסתמך על הנחות יסוד לגבי ארה"ב שהיו רלוונטיות לפני עשור אך אינן רלוונטיות עוד כיום.