חודשים ארוכים, במהלך שנת 1975, כיתת מזכיר המדינה האמריקני הנרי קיסינג'ר את רגליו במסעות דילוגים מתישים בין קהיר לירושלים, במאמץ לגבש הסכם ביניים בין ישראל למצרים בסיני. אף שההסכם הנכסף הושג סוף סוף ב?1 בספטמבר 1975, לא השפיעה הצלחה זו על מערכת הבחירות לנשיאות ב?1976, שבסיומה נוצח הנשיא המכהן ג'רלד פורד על ידי המועמד הדמוקרטי ג'ימי קרטר.
גם השלום הישראלי?מצרי, שהנשיא קרטר השקיע משאבים רבים בעיצובו, לא סלל עבורו את הדרך לתקופת כהונה נוספת, והוא הובס על ידי המועמד הרפובליקני רונלד רייגן בבחירות 1980. על רקע תקדימים אלה, ועל רקע העובדה שברק אובמה נבחר לנשיא ב?2008 בצל המשבר הכלכלי החריף, קשה להניח שהתבוסה הצורבת שהוא עלול לספוג בבחירות הביניים תדרבן אותו ליזמות ולפעלתנות יתר בזירה הבינלאומית דווקא.
בסיס רפובליקני מוצק
נהפוך הוא - סיכויי הבית הלבן לשקם את מעמדו הרעוע בשנתיים הקרובות תלויים באופן בלעדי כמעט במידת יכולתו לקדם ולו גם מקצת מסדר יומו המקורי. סדר יום זה כולל רפורמות בתחומי הכלכלה, הרווחה, החינוך, האנרגיה וההגירה. ואולם, בנסיבות הקונגרסיונליות החדשות שאותן חוזים הסקרים, הנתיב המוביל לחקיקה מקיפה ופורצת דרך נראה רצוף מהמורות ומכשולים; אל מול בית נבחרים לעומתי, הנשלט בידי הרפובליקנים, ייאלץ אובמה להקדיש את מירב זמנו ומרצו בכינון קואליציות, בתקווה לממש ולו חלק קטן מתוכניותיו.
לכן אין לצפות שממשל אובמה יתמקד בסוגיות חוץ, אלא אם כן המזה"ת, למשל, ייאלץ אותו לעסוק בניהול משברים. אפשר להעריך שגם אם ימשיך הממשל בפעילותו לקידום המו"מ הישראלי?פלסטיני, לא יתלוו לכך הלהט והנחישות הראשוניים.
יתרה מזאת, גם אם ינסה הנשיא לחרוג מקווי המתאר הנוכחיים ולהציג תוכנית חדשה להסדר, ספק רב אם יזכה לתמיכה בגבעת הקפיטול, שכן בעוד באגף הליברלי הנוכחי בשני הבתים קיימים כיסי ביקורת כלפי ישראל, בסיס התמיכה הרפובליקני היה ויישאר גורף ומוצק. החודשים הקרובים יבהירו אם אכן נסתם הגולל על עידן היזמות השאפתנית מבית מדרשו של ברק אובמה, לפחות בגזרה הפלסטינית.